הריון, הוא לא מחלה, אבל חשוב מאוד להיות קשובים לגוף. במהלך ההריון, יש סימנים שעלולים להטעות, ולהיחשב כחלק מתופעות ההריון, כשבפועל אלה בעיות מסכנות חיים לאם ולעובר כאחד.

ירידת מים או דליפת שתן

 במחצית השנייה של הריונן, נשים רבות מתלוננות על רטיבות יתר בתחתונים. התופיה יכולה להיגרם מדליפת מי שפיר, שמסוכנת לאם ולעובר, או מדליפת שתן, שנפוצה בהריון. חשוב לבדוק מהו צבע הנוזל שמופרש ומה ריחו, כדי לקבוע במה מדובר.

 

אם הנוזל המופרש הוא צהבהב ובעל ריח של שתן, כאשר האישה מרגישה שהיא חייבת ללכת לשירותים פעמים רבות במהלך היום – ככל הנראה מדובר בדליפת שתן. אם הנוזל המופרש הוא שקוף עד צהבהב, ובעל ריח של זרע או חרובים, ייתכן שמדובר בדליפת מי שפיר.

 

ישנן ערכות לבדיקה ביתית של דליפת מי שפיר כגון  'מייטסט', המאפשרות לבדוק אם מדובר בדליפת מי שפיר.  אם התשובה חיובית, רצוי מאוד להגיע במהירות לרופא.

צירים או כאבי אגן

תחושת כאבים באזור האגן, במיוחד בשבועות האחרונים של ההיריון, עלולה להטעות את האישה ולהתפרש כצירים, כאשר בעצם מדובר בתופעה בשם סימפיזיוליזיס.

 

המדובר בכאב ממקור גרמי (בעצמות), הנגרם על ידי שחרור הורמון הרלאקסין שמכין את תעלת הלידה לתהליך הלידה. בתהליך שחרור ההורמון מתרחשת הרפיית המפרקים באזור ולכן ייתכן כאב באזור האגן. ניתן לזהות סימפיזיוליזיס על ידי לחיצה על עצם האגן. אם אכן מדובר בסימפיזיוליזיס, עצם האגן כואבת מאוד בלחיצה עליה.

 

כמו כן, אם מדובר בכאב באגן בעת מאמץ או הליכה – ככל הנראה מדובר בסימפיזיוליזיס, ולא בצירים. בעוד שבמהלך הצירים ישנה התקשות של הרחם (ניתן לשים את היד על הבטן ולחוש זאת),  במצב של סימפיזיוליזיס אין התקשות כזו, אלא רק כאבי אגן.

צירים או כאבי בטן?

לחצים וכאבי בטן בהריון הם בין התלונות השכיחות ביותר המחייבים את הרופא המטפל שלילת צירים מוקדמים. הכאב שמאפיין צירים מוקדמים הוא כאב שמתחיל בגב ויורד אל הבטן, מלווה בהתקשות של הבטן ובחוסר נוחות, כשהתדירות מצטמצמת והעוצמה מתגברת, כנראה שמדובר בצירים, ומומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא הנשים.

 

לעומת זאת,ישנם כאבי בטן הנובעים מבעיות עיכול או מקלקול קיבה, ואינן קשורות להריון עצמו. כדי להבחין בין השניים האישה צריכה לבדוק מה היה המאכל האחרון שאכלה, והאם אנשים נוספים שאכלו מאותו מאכל מרגישים גם הם ברע. כמו כן, אם הכאבים מלווים בשלשולים והקאות, ככל הנראה  מדובר בקלקול קיבה (אם כי לא ניתן לסמוך על כך ולשלול צירים). גם במקרה הזה, הנשים לא ירגישו התקשות של הבטן, שאופיינית לצירים, ולא את אותו כאב אופייני שמתחיל מהגב ומתקדם אל הבטן.

דלקת בדרכי השתן או צירים?

תופעה שכיחה נוספת בהריון, שלא פעם נתפסת בטעות כצירים בשל כאבים באזור האגן, היא דלקת בדרכי השתן. אכן דלקת בדרכי השתן יכולה לגרום לכאבי בטן (ואם לא תטופל תוכל להוביל לצירים), המלווים בדחיפות ותכיפות במתן שתן.

 

דלקות בדרכי השתן נפוצות בהיריון בגלל הורמוני ההיריון (הפרוגסטרון), שגורמים לעימדון (סטזיס) של שתן, המוביל לנטייה גדולה יותר לזיהומים בדרכי השתן. דלקות בדרכי השתן הן בעיה שחשוב לאבחן ולטפל בה משום שהשלכותיה יכולות להגיע לצירים מוקדמים, לידה מוקדמת ונזק לאם ולעובר. ניתן להבחין בין דלקת בשלפוחית השתן לצירים בשל תחושת הצריבה במתן השתן, והתכיפות והדחיפות במתן השתן, שאופייניים לדלקת.

ירידה בתנועות העובר מצב מסוכן או שינה?

נשים רבות מגיעות לרופא בשל ירידה בתנועות העובר, כאשר אינן מרגישות אותו בועט, מחשש של סכנה לחייו. עם זאת,עובר שאינו בועט ייתכן וישן ולכן אין צורך להיכנס לפאניקה. אנו ממליצים לכל אישה לקיים מעקב תנועות עובר פעמיים ביום, החל מהשבוע ה-30 להריון, כלומר לספור את תנועות העובר במשל חצי שעה. כאשר 4-5 תנועות הוא מספר תקין.

 

חשוב לציין שתנועה איננה בהכרח בעיטה עזה. אם לא חשים בתנועות, ניתן לשכב על הצד או לאכול כדי לעורר את העובר, אם כי מחקרית לא הוכח כלל שאכילת שוקולד בכרח גוררת עליית תנועות.

 

דימום בהריון

חשוב לציין, כי קיימת תופעה אחת מסוכנת, שאינה דו משמעית ולכן אין להקל בה ראש – דימום בזמן ההיריון. במחצית הראשונה של ההיריון, כל דימום מהווה סכנה להפלה.

 

כאשר ישנו דימום במחצית השנייה של ההיריון, הוא אומנם יכול להיות סימן מקדים ללידה, אך הוא גם עלול להצביע על לידה מוקדמת או על תופעות כמו שליית פתח או הפרדות שלייה, המסוכנות לעובר כיוון שהוא ניזון מהשלייה ומקבל ממנה הן אספקת חמצן והן מזון. יש להגיע לרופא מיידית עם זיהוי של הדימום כדי לאבחן ולטפל בהקדם האפשרי בבעיה המתפתחת.