מזמן לא ראיתי סרט סקסיסטי וגזעני כמו "דרור אדום", בו נשים ככלל מצולמות באופן וולגרי כל כך, ורוסיות בפרט מוצגות באופן סטראוטיפי: כך למשל, הן סוכנות הביון הטובות בעולם, כי יש להן כישורי מיטה יוצאי דופן. כביכול, זהו סרט על אישה חזקה, דומיניקה אגורובה, (ג'ניפר לורנס) סוכנת רוסית, המצליחה לשטות בערב רב של גברים די מתוחכמים, כולם מרגלים רוסים ואמריקאים. אבל בו בעת, עשיית הסרט משפילה ומבזה אותה, ודוגמאות יש לרוב.

הצגה סקסיסטית ומבזה. ג'ניפר לורנס כסוכנת רוסיה ב"דרור אדום"

הצגה סקסיסטית ומבזה. ג'ניפר לורנס כסוכנת רוסיה ב"דרור אדום"

למשל הכשרתה של המרגלת הצעירה, בלרינה לשעבר בבולשוי, נעשית במסגרת בית ספר ל"דרורים". זהו למעשה, כפי שמבינה בדיעבד דומיניקה "בית ספר לזונות". במהלך הלימודים, מאלצת אותה מנהלת המוסד (שרלוט רמפלינג, שבחירתה בתפקיד זה דרדר אותה לשפל המדרגה) להתפשט מול הכיתה. ובהמשך היא מורה לגבר צעיר לאנוס את דומיניקה לעיני התלמידים המפוחדים. סצנות מסוג זה כוללות עירום פרונטלי מלא, ובעוד דומינקה מושפלת, ההעמדה היא תמיד סקסיסטית. או למשל, כשאנשי הביון הרוסי חושדים בדומיניקה שחלקה סודות עם האויב, הם מענים אותה באכזריות. גם בסצנות אלו יש מידה לא מבוטלת של ארוטיקה. ג'ניפר לורנס עירומה, קשורה לכיסא, ושדיה היפים מבצבצים ומושכים את מרב תשומת הלב. איך יכול במאי ליצור גיבורה פמיניסטית כמו הכלה (אומה תורמן) ב"קיל ביל" ויחד עם זה, לא לנהוג בה בכבוד? עולה הרושם, שהבמאי פרנסיס לורנס (משחקי רעב) הוא פשוט גבר ללא טיפת מודעות עצמית.

גם בסצנות האלימות, הסרט גולש למחוזות מפורשים, גרפיים. גרונות נשספים וסכינים מפלחים את הבשר. אחד הרוסים, בעזרת קולפן ירקות, מקלף בשר אדם שכבה אחר שכבה, ומנופף בקליפת העור כאילו היה קרפצ'יו גזר. אפילו ניתוח שנערך בתחילת הסרט ברגלה של הבלרינה, עקב פציעה, מצולם בתקריב מדמם ומבהיל. מיותר לציין, שדומיניקה, גם אחרי הניתוח הקשה, וגם אחרי סצינות בהן היא עוברת שבעת מדורי גיהינום, קמה למחרת זוהרת ויפה מתמיד.

לורנס גוברת על המשוכות הללו משום שנוכחותה על המסך חזקה. היא מצליחה לשטות בצופים, כפי שהיא משטה בגברים. מניעיה במערכת היחסים שלה עם הסוכן האמריקאי נייט נאש (ג'ואל אדגרטון) מעורפלים. ה"רומן" שנרקם ביניהם, מספק רגעים יפים, וסצנת הסקס של השניים היא, למרבה ההפתעה, אותנטית ומרגשת. עדין, זהו אחד התפקידים היותר מפוקפקים של לורנס, ואני מעדיפה לזכור אותה כפי שהייתה ב"קר עד העצם".

מתוך הסרט דרור אדום.

מתוך הסרט דרור אדום. באדיבות א.ד מטלון ופורום פילם

כל הדמויות בסרט דוברות אנגלית. הרוסים מדברים אנגלית גם בינם לבין עצמם. כדי שנבין שהם רוסים, נתבקשו השחקנים להשתמש במבטא רוסי שנשמע, במיוחד על ג'ניפר לורנס, מגוחך. מצד שני הוא משתלב באווירת הטראש הכללית. כך גם התסרוקת של לורנס, שנראית כמו פאה של זונה או כוכבת פורנו משנות השבעים (ראה הסדרה "הצמד").

למרות שאט הנפש שהסרט מעורר, הוא מבדר, מותח, אפילו מסעיר ברגעים מסוימים. העיצוב האמנותי שלו מרשים, וכמצופה מסרט שנקרא "דרור אדום" ישנם אלמנטים אדומים בכל פריים. החל מהשמלות האדומות של דומיניקה כבלרינה, וכמפתה מקצועית, וכלה במצופים האדומים, שמסמנים את מסלולי השחייה בבריכה בה שוחה הסוכן החתיך נייט. הסרט מזכיר במידה מסוימת, את עבודותיו המקודמות של בריאן דה פאלמה, למשל הסרט "קארי" הנסוב סביב דם המחזור של גיבורתו. לורנס הצעיר אולי צפה באחד או שניים מסרטים של פאלמה, אבל מבחינת השימוש במבע קולנועי, הוא לא נושק לקרסוליו.