"מה זאת אומרת אתם לא רוצים ילדים"? "משהו לא בסדר אצלכם"? "מי אתם חושבים שידאג לכם שתהיו זקנים"? "איזו משמעות יש לחיים  אם אין לכם ילדים?".

 

אלה המשפטים הנפוצים ביותר, המגיעים לאזניהם של זוגות שבחרו שלא להביא ילדים לעולם. האם מדובר בטרנד חדש והאם החברה הישראלית בשלה לסוג כזה של מהלך. מסתבר שבארה"ב התופעה החלה כבר בשנות ה-60, כשקבוצות התעקשו על זכותן לבחור את סגנון החיים המתאים להן. כיום, זה כבר לא נדיר לראות משפחות אמריקאיות שכוללות בני זוג בלבד. גם באירופה כ- 20% ממשקי הבית כיום הם נטולי ילדים.

 

אורנה דונת, אנתרופולוגית ודוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חקרה את הבחירה בחיים ללא ילדים בישראל, ובספרה "ממני והלאה" שעתיד להתפרסם בחודשים הקרובים, טוענת כי הקבוצה שבוחרת בחיים ללא ילדים הינה הטרוגנית ויש לה מגוון סיבות לבחור באורח החיים הזה. "הקבוצה הזו בוחרת שלא ללדת ילדים מתוך אמונה והכרה כי ילדים לא שייכים לאורח החיים הזה. אנשים אלה לא רוצים לטפל בילדים, לחנך אותם ולהיות כבולים. הם רוצים להיות אחראים על החיים שלהם בלבד ולעשות את ההחלטות לעצמם".

אגואיזם, זו לא מילה גסה

שרון אייזינגר, מנחה להתפתחות ומטפלת אינטגרטיבית מסבירה כי אנשים שגדלו בצורה ליברלית ובאווירה חופשית, מרשים לעצמם היום לחשוב אחרת על נושאים רבים, ובין השאר, על נושא הבאת ילדים לעולם. לדברי אייזינגר, מעיון בפורומים בנושא, ניתן לראות כי לרוב האנשים שאינם רוצים בילדים יש מכנה משותף. "האנשים האלה מפחדים מאחריות וממחויבות ומודעים לעצמם. הם לא רוצים לקום באמצע הלילה לתינוק בוכה, לא רוצים להרוס את הגוף, לא רוצים לפנות זמן ולהיות בשביל הילדים".

 

אייזינגר טוענת כי יכול מאוד להיות, שבבסיס ההחלטה של האנשים שבוחרים שלא ללדת ילדים, יש צרכים נרקסיסטיים, שלא באו על סיפוקם. "הם מפחדים שילד יגזול מהם משהו שמגיע להם", היא אומרת ומוסיפה כי ההורים שדווקא בוחרים ללדת ילדים, עושים זאת גם על מנת לספק צרכים נרקסיסטיים, רק מסוג שונה".

 

גם מפורסמים רבים כמו למשל אשטון קוצ'ר, קמרון דיאז, קלי קלרקסון, מצהירים קבל עם ועדה על אי רצונם בילדים. הם טוענים כי ילדים ימנעו מהם מלחיות את החיים שהם רוצים. גם העיתונאי הישראלי אורי אבנרי, אמר פעם כי לו היו לו ילדים הוא לא יכול היה לסכן את חייו בצורה בה עשה זאת.

 

פרופ' קלייר רבין ממכון "קלייר רבין" לטיפול זוגי,  אומרת כי במחקר שבדק מדוע אנשים בחרו ללדת ילדים ומדוע בחרו שלא לעשות כן, נמצאו תשע סיבות לבחירה בהבאת ילדים לעולם, ומנגד 13 סיבות לבחירה שלא ללדת ילדים. בין הסיבות המובילות להחלטה שלא ללדת ילדים היו: רצון בזמן איכות משותף עם בן הזוג, טיולים בעולם, לעשות מה שרוצים מתי שרוצים, לפתח קריירה בלי שיקולי ויתור ופשרה, תרומה לקהילה ועוד. בנוסף, רבים מהאנשים שטענו כי הם לא רוצים ללדת ילדים, תירצו זאת בכך שהעולם הוא מקום מסוכן ומלא בעיות, והם לא רוצים ללדת ילדים לתוך עולם כזה.

 

גם ההיבט הכלכלי היה חלק מהשיקולים. לדברי האנשים שהשתתפו במחקר, גידול ילדים כרוך בהוצאות כלכליות רבות. הם ציטטו מחקר שפורסם בניו יורקר לפיו, "לזוגות נשואים עם ילדים יש סיכוי כפול לפשוט את הרגל מאשר לזוגות ללא ילדים, והם גם בעלי סיכויים גבוהים יותר לעמוד בפני עיקול ביתם".

אידיאולוגיה נגד ילדים

ישנם אנשים שמסבירים את חוסר רצונם בילדים באידיאולוגיה מבוססת. כך למשל, הפמיניסטית האמריקאית  לינדה הרשמן, שטענה שנשים המנסות לאזן בין עבודה למשפחה, מוצאות את עצמן לבסוף מקריבות את העבודה לטובת המשפחה וחיות חיים הנשלטים על ידי חיתולים ותלות בגברים למחייתן. במקום זאת, היא מטיפה לנשים להתמקד בעצמן ובכסף. גם דונת מסכימה כי האידיאולוגיה הפמיניסטית היא זרז מרכזי בהחלטה של נשים שלא ללדת ילדים.

 

הדאגה לכדור הארץ היא עוד אידיאולוגיה שמסבירה את חוסר הרצון לילדים. לדברי דונת, אנשים הדוגלים באידיאולוגיה הזו מתרצים את החלטתם בכך ש"ככל שיהיו פחות אנשים כך יהיה פחות זיהום". לא רק זה, גם דאגה למשאבים המתכלים של כדור הארץ, עומדת בבסיס הדאגה של האנשים הללו.

 

לדברי אייזינגר, האידיאולוגיה הציונית היתה מאז ומתמיד אידיאולוגיה מעודדת ילודה באופן מובהק. "התפיסה היתה כי אנו זקוקים לילדים כדי לגדול כמדינה. היום אנחנו כבר בעידן הפוסט ציוני, הבאת ילדים היא כבר לא צו השעה. מה גם, שצריך להודות באמת, גידול ילדים היא לפעמים משימה לא פשוטה".

 

ההחלטה לגבי הבאת ילדים היא החלטה אישית, ללא ספק. אבל אי אפשר להפריד בין הפרטי לקולקטיב, במיוחד בישראל. לדברי דונת, התפיסה הישראלית של המשפחה היא עדיין זוג הורים וילדים. איכשהו זוג בלי ילדים  הוא לא "משפחה" של ממש בעיני החברה.