בכל פעם שאתם טסים מזרחה, עובדים בלילה או סתם מבלים עד אור הבוקר, דעו לכם שאתם הורסים את השעון הביולוגי שלכם. ושעון ביולוגי, כמו כל שעון, צריך כיוון מחדש, כדי לחזור לפעילות סדירה.  השעון הביולוגי הוא אולי מושג פסיכולוגי, אבל הוא מנגנון פיזיולוגי לחלוטין. השעון הוא למעשה מצבור של תאי עצב, שנמצא במרכז ההיפותלמוס במוח, שמווסת פעולות גופניות שונות כמו ערות ושינה, רעב ושובע, עייפות ועוררות וכו'. ויסות הפעולות הללו נעשה כתגובה לגירויים חיצוניים, כמו למשל, האור והחושך.

 

לדברי ד"ר ברוך אלעד, מומחה בנוירולוגיה ורפואת השינה, מהמרכז לרפואת השינה בטכניון, חשוב מאוד להישמע לשעון הביולוגי בכל התחומים, ובמיוחד במציאת עבודה מתאימה. כך למשל, אם אתם חיות לילה בהגדרה ולא מסוגלים לעבוד ביום, מצאו לכם עבודה שמתאימה לכם, וכמובן גם ההפך. "מי שצריך להיות ער בשעות בהן השעון הביולוגי שלו מכתיב אחרת, כדאי שיחפש לעצמו עיסוק אחר", הוא אומר ומוסיף, "קשה להילחם בנטייה גנטית. הדבר כרוך במאמץ ובסיכון בריאותי: עייפות, עצבנות, חרדה, התפרצות מחלות קשות, קבלת החלטות שגויה שתוצאותיה יכולות להיות תאונות עבודה ואימונים".

סכנה ברורה ומיידית בעבודת משמרות

 

 הסכנה של היפוך השעון הביולוגי לבריאות היא מוחשית מאוד. במחקר שנערך באחרונה באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית, והתפרסם בירחון האמריקני לגסטרואנטרולוגיה (AJG) בפברואר השנה, זיהו החוקרים שכיחות גבוהה של תסמונת המעי הרגיש, בקרב אחיות שעבדו במשמרות לילה או במשמרות מתחלפות (כלומר, שעבדו במשמרות יום ולילה לסירוגין). החוקרים העריכו, כי האחיות סבלו משלשול, עצירות, גזים וכאבי בטן שאופיינים לתסמונת המעי הרגיש, בגלל השפעת השיבוש בשעון הביולוגי על פעילות המעיים.  לדברי ד"ר אלעד, עובדי משמרות אכן חשופים למחלות לב, ליתר לחץ דם, לכיבי קיבה ולסרטן. הנתונים המחקריים מצביעים על כך, שנשים שעובדות במשמרות לילה, מועדות יותר לחלות בסרטן השד. זאת כנראה בגלל פגיעה במחזור הצירקדיאני, שאחראי לכך שהשעון הביולוגי בגופנויפעל בסבבים של 24 שעות, וגם על הפרשת המלטונין. אחד מתפקידיו של המלטונין בגוף, הוא מלחמה בתאים סרטניים. 

 

על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, אחד מכל חמישה אמריקאים, עובדים במשמרות. מה שמצביע כי 24 מיליון אמריקאים עובדים, משבשים ביודעין את השעון הביולוגי שלהם ומסכנים את בריאותם. על פי דיווחי מגזין האינטרנט האמריקאי  www.webmd.com   לתופעה הזו כבר יש שם:  Shift Work Sleep Disorder.

 

עם זאת, מסביר ד"ר אלעד, כי גם עובדי משמרות או אנשים הנאלצים לנהל חיים בניגוד לשעון הביולוגי שלהם, יכולים לעשות זאת בהצלחה. "זה לא תמיד יעיל, אבל אפשר לנסות למזער את נזקי העייפות. לעובדים בשעות הלילה מומלץ לעבוד בתאורה חזקה, שתמנע את הפרשת המלטונין, ובדרך הביתה להרכיב משקפיים כהים  - לא סתם משקפי שמש אלא משקפי רתכים, כדי למנוע חדירה של אור וכדי לעודד הפרשת מלטונין. כשמגיעים הביתה, רצוי להסתגר בחדר חשוך וללכת לישון". 

השינה חשובה לפעולת המוח

 

 אבל לפני הנזקים הבריאותיים המצטברים, כשהשעון הביולוגי לא מסונכרן עם אורח החיים שלנו, אפילו לזמן קצר, מתרחשות הפרעות בשינה. שתי הפרעות השינה העיקריות הן: פאזת השינה הדחויה Delayed Sleep Phase Disorder, וכמובן, הג'ט לג המפורסם, שכולנו חווינו אותו.

 ג'ט לג (יעפת), הוא תופעה זמנית, שבדרך כלל חולפת מאליה. אבל עד שהשעון הביולוגי מסתגל ללוח הזמנים החדש, כלומר לשעות החדשות של אור וחושך, התחושה האופיינית היא של עייפות, חוסר התמצאות בזמן ובמרחב, ותחושה כללית של חולשה.

 

פאזת השינה הדחויה, לעומת זאת, נחשבת להפרעה ביולוגית, לעתים גנטית, שנגרמת בגלל הפרעה בסנכרון השעון הביולוגי לעומת השעון החיצוני, שעון האור והחושך. במילים אחרות: מדובר בסוג של ג'ט לג לכל החיים.  אלא שלפעמים פאזת השינה הדחויה, היא תוצאה של התנהגות הפועלת נגד השעון הביולוגי לאורך זמן. כמו למשל, הרגלי השינה של הילדים שלנו החופש הגדול.

 

"החיים בלילה והשינה ביום, הם מסממני החופש הגדול, והרבה הורים חושבים שזה לגיטימי והם לגמרי זורמים עם הילדים, בלי להבין שהילדים משבשים לעצמם את השעון הביולוגי", סבור פרופ' אשר טל, מומחה למחלות ריאה בילדים, מנהל המרפאה להפרעות שינה, ומנהל מחלקת ילדים  במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע.  לדברי פרופ' טל, החזרה ללימודים היא תקופת כיוונון השעון הביולוגי מחדש: "בשלב הראשון, צריך להסביר להם על חשיבות השינה. ילד חייב לישון שמונה או תשע שעות, במיוחד לפני מבחן, כדי לתת למוח לנוח, וכדי שאפשר יהיה להתרכז ביום שלמחרת".

 

פרופ' טל טוען שאחת הסיבות לירידה בהישגים בלימודים היא העובדה שהילדים בישראל לא ישנים מספיק. "כמעט בכל בית יש לילדים מחשב וטלוויזיה בחדר, וצריך להקפיד שיכבו אותם כשעה לפני שהם הולכים לישון, כדי שהאור המרצד מהם לא ימנע הפרשה של מלטונין ויפריע להירדמות".

למתוח את השעון בחזרה

 

זה יכול להיות החופש הגדול, חופשת חגים ארוכה במיוחד או אפילו סוף שבוע של בילויים, אבל בסופו של דבר, כולנו צריכים לכוון את המחוגים מחדש, ולחזור לשגרת החיים שלנו. החודש הקרוב, כידוע לכולנו, יתאפיין בחוסר שיגרה קיומי. מספר ימי עבודה, ומיד אחריהם כמה ימים של חופש. שוב עבודה ושוב חופש. פרופ' טל מסביר כיצד ניתן בקלות רבה, להפוך את היוצרות ולהחזיר את שעות הערות והשינה, במיוחד של הילדים, למקומם. לדבריו, כשבוע לפני החזרה לשגרה הקבועה, צריך להתחיל לקום בכל יום, שעה אחת קודם.

 

כלומר, מתחילים להעיר את הילדים (ואת עצמכם)  ב 10:00 בבוקר ואז בהדרגה, מגיעים להתעוררות בסביבות 7 בבוקר, השעה שרובנו נאלצים להשכים בה. בנוסף, להשתדל לא לצרוך משקאות הכוללים קפאין ומשקאות מוגזים לפני השינה. וכמובן, מיד עם הקימה להיחשף לאור, ולהימנע משנת צהריים.

 

לד"ר אלעד לעומת זאת, יש דווקא תוכנית מהפכנית איך להחזיר את השעון הביולוגי של הילדים למקום (כי אתם אנשים בוגרים ותצטרכו לקום לא משנה מה): "אפשר לגרום להם ל"לילה לבן", כלומר לתת להם להיות ערים לילה שלם, אבל להחזיק אותם ערים ביום שלמחרת. זה לא ישפיע על השעון הביולוגי, אלא יגרום לחסך שינה, כך שבלילה למחרת הם יצליחו להירדם, כמצופה, מרוב עייפות".

 

הבעיה הגדולה בתוכנית הזו, היא שגם אתם , המבוגרים האחראיים, תיאלצו לבלות "לילה לבן" כדי להשגיח שהילדים לא ירדמו. רוב הסיכויים, שאם השעון הביולוגי שלכם עובד כהלכה, אתם תירדמו בסימן הראשון לחשיכה.