נפגשנו עם עירית גבע ממושב ביצרון כדי לשמוע ממקור ראשון על התהליך שעברה ,על הבחירה שעשתה בטיפול במיומות שהתגלו אצלה ועל הטיפול שעברה באולטרסאונד ממוקד מונחה MRI.

 

בסביבות גיל 45, 10 שנים אחרי הלידה הרביעית שלי, התחלתי לסבול מדימומים קשים וכאבים עזים בתקופת המחזור החודשי. הדימומים האלו הגבילו אותי מאד.כמעט ולא יצאתי מהבית בתקופת המחזור החודשי. הדברים הגיעו לידי כך שלעיתים אף ויתרתי על השתתפות באירועים משפחתיים. עבדתי כמורה לחינוך גופני והמצב הנ"ל הקשה עלי מאד להעביר שיעורים לתלמידים שלי ולקחת בהם חלק פעיל.

 

עברתי  בדיקות שונות ואת התוצאות הבאתי  לרופא הנשים שלי. הוא אמר שאין ברירה ושהדרך היחידה לטפל במיומות שהתגלו ברחם שלי היא לעבור ניתוח כריתת רחם. התגובה הראשונית שלי הייתה מיידית וחד-משמעית: אני לא מוכנה לעבור ניתוח לכריתת הרחם!

 

הזמן חלף וכתוצאה מהדימומים הקשים בתקופת המחזור, הגעתי למצב של אנמיה קשה. חזרתי לרופא הנשים שהמשיך לעמוד בתוקף על דעתו וחזר ואמר שאני חייבת לעבור ניתוח  להסרת הרחם.

 

מבחינתי, פתרון זה היה פתרון קיצוני מידי, שאין ממנו דרך חזרה  ולכן דחיתי אותו על הסף. למיטב ידיעתי לכל איבר בגוף יש תפקיד ויש בו צורך , לכן  לא הייתי מוכנה  לוותר על אף איבר ללא סיבה מוצקה. מעבר לזאת, ניתוח כזה היה מבחינתי האופציה האחרונה, ידעתי כי אחריו שום דבר לא יחזור לקדמותו.

 

החלטתי לא להיכנע  ולכן התחלתי לחפש בעצמי דרכים אחרות בהן ניתן לטפל במיומות, לחפש עד שאמצא את הפתרון המתאים לי. לא הייתי מוכנה לעבור ניתוח פולשני על כל הכרוך בו, שבסופו יכרת איבר מגופי ושבנוסף אף ישבית אותי מפעילות לתקופה ארוכה מאד.

 

יום אחד נתקלתי בכתבה בעיתון, שסיפרה על טיפול חדשני ולא פולשני הגורם להצטמקות  מיומות באמצעות אולטרסאונד ממוקד מונחה MRI. כמובן שמיד ביררתי פרטים על הטיפול וניגשתי לבדוק אם אני מתאימה ויכולה לעבור אותו.

 

לשמחתי התאמתי לטיפול והחלטתי לעבור אותו. טיפול לא פולשני באולטרסאונד ממוקד במקום ניתוח כריתת רחם. הטיפול עצמו התבצע  תוך שכיבה במכשיר MRI, במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר. ביום הטיפול הגעתי לחדר ה- MRI, שכבתי על הבטן עם הראש מחוץ  למכשיר, אפילו הבאתי כרית מהבית ונמנמתי תוך כדי הטיפול. אני זוכרת שהקול היחיד ששמעתי תוך כדי הטיפול, היה הרעש שהשמיע מכשיר ה- MRI, רעש אותו דמיינתי כצלילי ריקוד אפריקאי.

 

בטיפול עצמו לא הרגשתי שום דבר. עוד באותו היום, לאחר מספר שעות, חזרתי הביתה לחיי הרגילים, לשגרת היומיום שלי. למחרת  חזרתי לעבודה שלי כמורה לחינוך גופני והעברתי לתלמידים שיעורים לפי מערכת השעות הקבועה שלי: שיעורים אירוביים, שיעורי משחק, שיעורי אתלטיקה קלה וכו'. כחודשיים אחרי הטיפול חזרתי לרופא שלי לביקורת והוא היה המום. המיומות שהיו לי ברחם הצטמקו, הבטן שלי שהייתה נפוחה ונראתה כאילו הייתי בהריון מתקדם הפכה לשטוחה.

 

אני מאד שמחה שהתעקשתי ועמדתי על שלי, על זה שבחרתי לטפל במיומות באמצעות אולטרסאונד ממוקד ולא עברתי את הניתוח הפולשני של כריתת הרחם.

 

לדעתי חשוב מאד, שכל אישה הסובלת ממיומות תדע על הטיפול הזה ותבדוק את האופציה לעבור אותו. אני עברתי אותו והרווחתי, הרחם שלי נשאר בגופי לתמיד, איבר חשוב מאד בגוף האשה  ככלל ובגוף שלי בפרט!