אחרי הרבה לחצים ותחינות, בזמן האחרון נראה שיש יותר ויותר ניסיונות מתוך תעשיית האופנה עצמה למנוע את השימוש בדוגמניות המשדרות רזון קיצוני. הידוע שבהם הוא כמובן "חוק הדוגמניות" שכבר רץ בארץ, הקובע שלא להעסיק דוגמניות שנמצאות בתת משקל על פי מדד ה-BMI שלהן. החוק הצליח לייצר לא מעט התנגדויות מצד כאלו שלא עומדות בקריטריונים שלו, אבל זה עוד כלום לעומת ההתנגדות שעורר הנוהל החדש של חברת האופנה הבריטית Rose & Willard.

 

עוד באון לייף:

 

בינואר האחרון פרסמה מייסדת המותג היידי רהמן מאמר ב-Huffington Post UK, בו היא הכריזה כי מעתה הדוגמניות שיצטלמו עבורם יהיו מחוייבות לאכול בפני נציגי החברה ועוד הוסיפה כי "ההשלכות של אי עמידה בתנאי הזה יהיו אי מתן תשלום לסוכנות של הדוגמניות ולדוגמנית עצמה".

 

במאמר כתבה רהמן שהם מתלבטים כבר זמן מה בין שימוש בדוגמניות מקצועיות לבין נשים שאינן דוגמניות (מה שמכונה "נשים אמתיות"). "אם נקח דוגמניות אנחנו נכלול סעיף בחוזה שאינו ניתן למשא ומתן, בו יצויין שהדוגמנית חייבת לאכול ארוחה בנוכחותנו. לא נרשה לה לאכול רק חתיכה קטנה ולא נסכים לכך שהיא תאכל אחר כך", כתבה רהמן ואז הוסיפה שהיא מודעת לכך שמדובר בסעיף קצת קשה, "אבל אנחנו מרגישים אחראיים להגן על הבחורות הצעירות הללו מתעשייה שלדעתנו יכולה לנצל אותן ולהלחיץ אותן עד כדי שהן ירעיבו את עצמן ויפגעו בבריאות שלהן".

 

אין ספק שהשיקולים שגרמו ל-Rose & Willard לצאת עם החוק החדש שלהם נכונים בבסיסם. תעשיית האופנה באמת מקדמת רזון חולני שלא פעם גובה מחיר על חשבון בריאותן של הדוגמניות, והגיע הזמן שמעצבים ומותגים יבינו את האחריות שיש להם – לא רק על משקלן של הדוגמניות שעובדות עבורם, אלא גם על הנשים שצופות בקמפיינים שלהם ומשוות את עצמן לדוגמניות שמככבות בהם. עם זאת, האם באמת הדרך היחידה להילחם בתופעת ההרעבה היא להכריח אישה לאכול? לא בטוח בכלל.  

 

 

בעקבות הביקורות השליליות, רהמן יצאה בהצהרה נוספת ומעודנת יותר, הטוענת שהם לא באמת מתכוונים להכריח אף אחת לאכול לידם, אלא שהדרישה היחידה שלהם היא שבמהלך יום הצילומים הדוגמנית תאכל לפחות ארוחה אחת, "כדי להיות בטוחים שהיא שומרת על עצמה". גם ההצהרה הזו לא הרגיעה את המבקרים, שהוסיפו לטעון כי לאישה יש את הזכות להחליט מתי היא אוכלת, איפה היא אוכלת ומה היא אוכלת.

 

אין ספק שמדובר בהחלטה הזויה, שלמעשה מפילה על כתפיהן של הדוגמניות את כל האחריות על הפרעות אכילה ולכן היא בעצמה עלולה לגרום להפרעה. אבל מצד שני, לפחות אפשר להתנחם בעובדה שגם בתעשייה שמקדשת רזון מבינים שהגיע הזמן לעשות צעדים לכיוון מודלים חיוביים ובריאים יותר. עכשיו רק צריך למצוא את הדרך לעשות את זה מבלי ששוב פעם אלו שיפגעו יהיו הדוגמניות.