בפוסט בוטה בעליבותו הגיבה השרה גילה גמליאל שאחראית על תחום הקשישים במדינה, על הביקורת העזה שהוטחה נגדה על שהפילה את הצעת החוק להעלאת קצבאות זיקנה. פופוליזם זול- כך כינתה היא את הטיעונים הרציניים שהופנו לעברה על כך שעליה להתפטר מתפקידה היות וזה הוא תחום אחריותה והיא פועלת נגד הציבור עליו היא אמונה. הגדילה לעשות השרה גמליאל והנה השבוע יצאה בהתלהבות מעושה, מגוחכת יש לומר, כי הנה בזכותה עתה לא ייאלצו קשישות וקשישים לעמוד כלל בתור- ואוו, גמליאל- שיחקת אותה, אלא שאני לא ממש נלהבת כמותך, גם לא בורה.

 

מלבד העובדה שקשישות וקשישים רבים ממילא אינם יכולים ויכולות לעמוד בתור בשל מצבן הבריאותי, יש לשאול מה ממילא מצפה להן ולהם עם סיומו של אותו תור? קצבת עוני מחרידה? אולי דרישת תשלומים שרוב הקשישים אינם יכולים ויכולות לשלמם? פופוליזם זול- כך אני מכנה את תרועת הניצחון של השרה גמליאל על מה שנדמה בעיניה ניצחון והטבה.

 

 

גילה גמליאל היא האחראית להפלת הצעת החוק להעלאת קצבאות הזקנה

 

גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, הצביעה אתמול נגד העלאת קצבת הזיקנה והוכיחה שאין סיבה לקדם דווקא נשים לעמדות בכירות כשהן מתנהלות כמו אחרון בעלי הכוח והשררה

לטור המלא

 

אוסיף ואומר- אי הגדלת קצבאות זיקנה פוגעת ברוב אוכלוסיית הקשישות והקשישים, אך לפני הכל פוגעת במה שקרוי בשוק התעסוקה "נשים מבוגרות" (כיום את מבוגרת אם את בגיל 45-50). צאי נא גילה גמליאל ממשרדך הממוזג היטב, סיירי נא במפעלים, בחנויות, בכל מקום בו ניתנים שירותים- אולי אז תביני כי מרבית הנשים בגילאים "מבוגרים"- עוסקות בעבודות פיזיות קשות, והנה עתה לא יוכלו להרשות לעצמן לפרוש בגיל 62, כי מה מצפה להן? קצבת רעב ועוני. לא נורא- שיתמוטטו או ימותו- כך תוכל המדינה לחסוך, או שמא ההיפך- בריאותן תורע והן יחלו והמדינה תצטרך במלוא אווילותה להשקיע בנשים הממוטטות עוד יותר. באותה הזדמנות סורי נא ללשכת התעסוקה, הביטי היטב וראי כמה נשים "מבוגרות" נאלצות "להתקיים" מדמי אבטלה כי רובן הרי נדחות כשהן שולחות בקשות לתעסוקה. ממילא חברות ועסקים מעדיפים נשים צעירות, להן אפשר לשלם שכר מינימום של סטודנט/ית ובכל מקרה כולם מעדיפים שמתן השירות יינתן על ידי אשה צעירה- הלא בחברה בה אנו חיות, אישה צעירה זה טוב וסקסי ואישה מבוגרת היא כבר בלה ובלויה.

 

וכך טענה גילה גמליאל אל מול הביקורת נגדה- אם, לדבריה, הייתה מכריעה בעד העלאת קצבאות זיקנה הייתה הממשלה נאלצת לגבות יותר מסים מתושבי ותושבות המדינה. מתוך הנחה שגילה גמליאל מעורה בהחלטות הממשלה, היא וודאי יודעת על ההחלטה של ממשלת הדמים הזו להעביר שוב עשרות מיליוני שקלים להתנחלויות. אז, רגע, מסתבר שיש תקציב לממשלה- כל הדיון הוא על סדר העדיפויות. כמו כן התגלה ממש בימים האחרונים כי ב"קופות הקטנות" של משרד האוצר חבויים עוד עשרות מיליוני שקלים.

 

נדמה כי שוב גילה גמליאל וחבריה-חברותיה לממשלה מתייחסים לציבור כאל אוסף בורים ועמי ארצות, חוזרים וטוענים כי נו- אין תקציב לאוכלוסיות מוחלשות כמו מבוגרות, קשישות וקשישים, ובה בעת מעבירים הון עתק למחוזות חפצם- וודאי לא לאוכלוסיות שאולי עוד מעט ממש ימותו, כמו ניצולי שואה למשל- ואז פטורים מכל הדיון הפופוליסטי (אליבא ד'גמליאל) על קצבאות עוני לעומת הזכות לחיות בכבוד.

 

אני מציעה לשרה גמליאל לצאת מוקדם בבוקר ולחזות בעיניה בקשישות וקשישים מקוששים בתוך פחי זבל- תרים אחר דבר מאכל כי אז אולי יוותר מעט יותר כסף לתרופות. ומה באמת אני מצפה מהשרה גמליאל? להתפטר כמובן, כי לא יעלה על הדעת ולא ייתכן כי שרה שקשישים וקשישות הם אחריותה תוביל את ההחלשה שלהם/ן, במודע.