מייד שלחתי ווטסאפ לעידית, מדריכת חי"ר לשעבר, חברת צוות צח"י וצוות חילוץ גולן, שנשואה לקצין ההגמ"ר, נצר למשפחת פאדל, והתחננתי לקבל את הסודות הצבאיים של הקובניות והקובנה. שיתפתי את חג'בי, שכן וקצין מג"ב, בתחקיר, והוא התעניין בקובנה ואישר לי להמשיך.
בשלב ב' אספתי תצפיות מהקובנה של שרה, שנשואה לגבר אסלי מבית צדוק ומגישה את הקובנה שלה אפויה על עיגולי בצל שחום ומקורמל. חג'בי סקר את הממצאים של הקובנה.
שלב ג' כלל השוואת מתכונים, אפייה ובניית מתכון מנצח. חג'בי בדק למה עוד לא פרסמתי את הפוסט ועידכן שהוא בכלל לא אוהב קובנה.
אז מה יש לך מקובנה חג'בי?

 

בתמונה: החיילת שלי. צפוי לה עתיד בתחום הקונדטוריה .   אחר הצפוי לי אתם יכולים לעקוב בדף הפייסבוק של איך להרשים את חמותך.

 

……………………………………………………………………………

הקובנה של עידית צוריאל (פאדל) ושרה צדוק.
יועץ: מיקי חג'בי
……………………………………………………………………………
כמות לשני סירי קובנה בקוטר 18 ס"מ. ("אפי, תקפיאי". אומרת חמותי, אבל בעצמה אף פעם לא מקפיאה אוכל).

 

המרכיבים:

3 כפות סוכר

2 כפות שמרים יבשים

3 כוסות מים

קילו קמח

1 כף מלח

3/4 כוס שמן קנולה

2 בצלים קטנים

 

אופן ההכנה:

לערבב בקערת המערבל את הסוכר, השמרים והמים ולהשרות לחמש דקות. להוסיף את הקמח, השמן והמלח, ללוש עד שמתקבל בצק אחיד ורך. אם הבצק יבש להוסיף עוד מעט מים ושמן. ללוש עשר דקות, לכסות, לחכות רבע שעה וללוש עוד קצת. להתפיח שעה.

 

הכנת הקובנה:

לקלוף ולפרוס את הבצלים לפרוסות עגולות, להניח את הפרוסות זו  ליד זו בתחתית הסיר.

למזוג על השולחן או השיש שמן בנדיבות, לחלק את הבצק לכדורים בגודל אגרוף, לרדד כל כדור ביד למלבן ארוך. לקפל לשלוש קיפול "שמיכה צבאית" ואז לגלגל ל"שק שינה". להניח את כדורי הבצק על הבצל. להתפיח שעה נוספת. לחמם תנור לחום של 170 מעלות. להניח את התבנית על תחתית התנור כדי שהבצלים יזהיבו וישחימו ולאפות שעה עד שהקובנה מזהיבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

קובניות או לא להיות:

את אותו הבצק, מגלגלים לכדורים, מניחים בתבנית מלבנית או עגולה גדולה צמודים זה לזה, מושחים בביצה טרופה ואופים כלחמניות נהדרות.

לעוד מתכון מעולה של שרה צדוק: מאפה דלורית.

 

בקרו בבלוג שלי 'איך להרשים את חמותך' 

לאתר הסטודיו של אפרת

 

וסתם אם בא לכם להיות חברים שלי בפייסבוק