אתם יודעים, לקטלונים יש את הראמבלה, לניו יורקרים יש את סוהו. ולתל אביבים? לתל אביבים יש את רוטשילד. אני כמובן לא מתכוונת לנדבן הידוע והחשוב אלה לשדרה השוקקת שנבנתה אי שם לפני קום המדינה, על גבי הדיונות של תל אביב. שדרה אחת שטומנת בחובה כל כך הרבה היסטוריה ועניין. החלטנו לצאת לסיבוב בשדרת רוטשילד ונתקלנו בלא מעט דברים מעניינים.

 

ממש כמו אותה אמרה מפורסמת, הקובעת כי כל בית צריך מרפסת - כל עיר גדולה צריכה את ה-'רוטשילד' שלה. נדמה כי השדרה הפכה לכוכבת בפני עצמה, ומופיעה שתי וערב בסדרות וסרטים או לחלופין בכל כתבה בינלאומית העוסקת בת"א.

 

כדי לנסות להבין את המשמעות של שדרת רוטשילד לחברה ולתרבות הישראלית צריך לחזור מעט אחורה בזמן. ב-1909 הייתה השדרה בין ארבעת הרחובות הראשונים של תל אביב (שנקראה אז 'אחוזת בית') שנחנכו לאחר רחוב הרצל (הרחוב הראשון בעיר), ובניצב אליו. הרחובות נסללו על גבי דיונות חול אשר יושרו ושוטחו, ולאורכם נבנו בתיה הראשונים של העיר.

 

 

אזור השדרה היה למעשה ערוץ נחל יבש. אחת ההחלטות הראשונות לפני תחילת פיתוח השטח הייתה שבעמק הזה - שנראה כי אף אחד לא ירצה לבנות עליו את ביתו - יינטעו עצים וישתלו פרחים, שיפרחו וילבלבו לשדרה הראשית של ת"א. שתילת הזרעים בשדרה ככל הנראה שימשה כמנגנון שיווקי באותה תקופה, שמטרתה הייתה לגרום לאנשים למצוא את הקסם והפוטנציאל שבמיקום חסר האטרקטיביות. כן, שמעתם נכון, פעם מזמן, היו צריכים לשכנע אנשים לגור בשדרת רוטשילד.

 

חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד. ב-1915, כל הסיפור הפך רשמי עם ביקורו של הברון בתל אביב שם התקבל בברכה.

 

היסטוריה בהתהוות

אנקדוטה מעניינת: מסתבר כי ב-1921 הגיע לא אחר מאשר וינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בעיר. האגדה מספרת כי ראש העיר מאיר דיזנגוף נורא ניסה להרשימו במהלך הסיור, אך תל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה וצמחייה לא הייתה בשפע. לכן, דאג דיזנגוף לייבא עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, אשר ניטעו באופן זמני בשדרת רוטשילד. ע"פ עדי ראיה, צ'רצ'יל עמד נפעם מול המחזה של "עיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה עץ שקרס וחשף את התרמית. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן". למשפט היה ככל הנראה כוח רב כי מאז ואילך, העיר, ושדרת רוטשילד בפרט, רק הלכה והתפתחה.

 

 

נקודות עניין

מוקד מעניין בשדרה, שנמצא בה כמעט מראשיתה, הוא בית מספר 16, שנבנה ב-1910 ועונה לשם בית דיזינגוף. המבנה היה בין הבתים הראשונים שנבנו כחלק ממה שנקרא אז "אחוזת בית" והיה בתחילת דרכו בית המגורים של ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה. בהמשך, לאחר מותו של ראש העיר המפורסם, שימש בית מס' 16 במשך שנים ארוכות כמקום משכנו של מוזיאון ת"א.

 

כיום בית דיזינגוף ידוע בשם 'היכל העצמאות', וזאת משום הקשר ההיסטורי שלו לאחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל: המקום שבו הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה.

 

 

כיום נמצא בבית דיזנגוף המכון לחקר התנ"ך ועמותת 'יד מאיר וצינה דיזנגוף'. המבנה האייקוני עבר שימור ואם לא ראיתם אותו עדיין אתם בהחלט מוכרחים, מדובר בפיסת היסטוריה מרתקת.

 

רוטשילד בראי התרבות הפופולרית

מסתבר כי בהצטלבות שדרת רוטשילד עם רחוב החשמונאים ניתן למצוא פנינה תרבותית מעניינת, כזו שעשויה לרגש רבים ממעריצי הטלוויזיה החינוכית:

הבניין הממוקם בפינת הרחובות הוא למעשה אותו בניין אייקוני ורגיל למראה המוצג בפתיח של תכנית הקאלט 'קרובים קרובים'. העלילה הבדיונית של הסדרה, שדאגה לעשות צחוק כמעט מכל מה שעניין את תושבי המדינה דאז, התרחשה על צירו של בניין מגורים אשר היה ממוקם בכתובת הבדויה ויתק 9. בפועל, הבניין שחזיתו עיטרה את הפתיח היה לא יותר מאשר בניין מגורים ותיק בשדרה. צאו לטיול קצר בשדרה וגם אתם תוכלו לעמוד בסמוך לבגוניות של חנה או ארון התרופות של יורם ולדמיין על מה הדמויות היו מתבדחות היום.

 

הקיוסק הראשון

מבנה נוסף שנהרס ושוחזר וכעת עומד לו גאה, שמח ומאושר, ממוקם בשדרת רוטשילד פינת הרצל. המבנה בשעתו היה הקיוסק הראשון בתל אביב שנבנה עוד בשנת 1910, ומקום ההתרחשות הראשון של הבוהמה התל אביבית וכל המי והמי שהגיעו לשם לרבוץ, להתווכח ולעיתים אף להתאהב: חיים נחמן ביאליק שתה שם גזוז וחרז חרוזים, ונחום גוטמן אף צייר אותו. קצת לאחר שנבנה הקיוסק, הקימו לצדו את פנס הלוקס הראשון. הרעיון מאחורי המהלך שייך לוותיקי השדרה, שהבינו כי חשוב מאוד לספק עבודה לצהובונים התל אביביים של אז, ולטובת העניין היה צורך ממשי בתאורה בכדי לראות את המתרחש. מבנה הקיוסק המקורי נהרס בשנת 1989 ולאחר מכן נבנה מחדש והוזנח במהלך השנים, אך כיום לאחר שיפוץ הוא הפך לפעיל ושוקק חיים.

 

 

 

 

בנוסף, לאורך השדרה אפשר למצוא פסלים רבים ויצירות אמנות שונות המשתלבות בעיצוב הנוף. ביניהם היצירות של מנשה קדישמן (התרוממות), דרורה דומיני (אביב) ועוד. בניגוד לפסלים המוצגים באורח קבע, תוכלו לגלות גם תערוכות רחוב מתחלפות ההופכות את השדרה למוזיאון פתוח.

 

ישן וחדש, זה לצד זה

עם כל כך הרבה מבנים ישנים ומיוחדים זו הייתה רק שאלה של זמן עד הרשויות יבינו כי יש צורך להשקיע בנכסי התרבות על מנת שיישארו פה לשנים רבות נוספות, כך יצא שתהליך תחזוק ושימור המבנים תפס תאוצה.

 

אחד מהמבנים הללו הוא בית הפגודה הממוקם לא רחוק משדרת רוטשילד - בכיכר המלך אלברט, בין הרחובות נחמני ומונטיפיורי.

 

 

הבניין המרשים נבנה בשנת 1924 ומאופיין בסגנון ארכיטקטוני אקלקטי, ומזוהה עם האדריכלות התל אביבית של שנות ה-20 של המאה ה-20. עד היום נחשב הבניין לאחד מהמבנים המרשימים שנבנו בתקופה זו בישראל. כיום המבנה משמש כבית מגורים של איש עסקים יהודי שוודי, ומוערך כאחד הבתים היקרים ביותר בת"א. שווה להגיע ולהציץ, חזית הבניין בהחלט מרהיבה, יחד עם עיצוב הקשתות הקלאסי והמרפסת המפוארת.

 

ואם בנושאי אדריכלות תל אביבית של שנות ה 20 עסקינן - בסביבת הבימה ושדרת רוטשילד תוכלו למצוא לא מעט מבני באוהאוס משומרים מאותו תקופה אדריכלית נפלאה. סגנון הבאוהאוס הגרמני כ"כ פופולרי עד שגם כיום, כמעט 100 שנים לאחר התפשטותו בעולם, מנסים לעצב עוד ועוד מבנים מהז'אנר. במקרה הזה - ממש כמו הרבה מקרים אחרים, אין כמו המקור, ולשמחתכם, יש לא מעט מבני באוהאוס מקוריים בסביבת השדרה. את הבתים בסגנון הבאוהאוס ניתן לזהות בקלות: הם מרובעים בעיקרם, אך משלבים משחקים של צורות גיאומטריות בסיסיות, כמו המרפסות העגולות והחלונות הארוכים והצרים. הבתים מתאפיינים בא-סימטריות וברבים מהם משולבים אלמנטים מעולם המכונות והאניות, דוגמת חלונות או חזיתות מעוגלות.

 

 

עצירה נוספת והכרחית בשדרה היא בבית בכר שהוא ללא ספק אחד מהמבנים האדריכלים היפים  והבולטים במראהו ובאיכותו בשדרה. המבנה אשר תוכנן ע"י האדריכל הנודע יהודה מגידוביץ' שהיה גם המהנדס העיר הראשון של ת"א, נבנה במהלך שנות ה-20 של המאה הקודמת בעבור שלושה מילדי משפחת בכר, שעלתה ארצה מבולגריה.

 

 

ולקינוח: כיאה לכל ציר מרכזי, גם בשדרת רוטשילד עצמה הסתמן צורך במלון שישכן את המבקרים באזור השוקק. וכך לאחרונה הושק בלב ליבה של השדרה מלון יוקרה מלהיב העונה לשם 'רוטשילד 22' מרשת מלונות פתאל. המלון עוצב בסגנון מודרני ויפיפה, ומכיל את כל מה שאתם מבקשים ממלון אורבני אופנתי. מיקום המלון נאחז בבניין מפואר וחדש בסמוך לבית בכר העתיק, ומוסיף לאקלקטיות האדריכלית שהופכת את שדרת רוטשילד לכ"כ ייחודית, עם השילוב הנפלא שבין הקלאסי למודרני, ובין הישן לחדש.

 

 

המלון, אשר מכיל 156 חדרים מפנקים, טרקלין לאונג', חדר כושר ומסעדה, הוא האלטרנטיבה המושלמת לכל מי שמעוניין לחוות את העיר הגדולה, לנפוש ולהתרווח בסמוך לאתרים שבהם התרחשו אירועים היסטוריים מכוננים. מהמלון תוכלו לצאת לשדרה ולפסוע בין יצירות אמנות, מבנים אדריכלים וליהנות מאטרקציות של תרבות, פנאי, קולינריה ובילויים כמעט אין סופית.

 

 

אז בפעם הבאה שאתם מתכננים חופשה קצרה בארץ, תזכרו לקפוץ לשדרת רוטשילד, לפחות ללילה, כי אחרי הכל מסתמן שיש לכם עוד הרבה מה לראות.