כבר שנים שיש לי יחסים מורכבים עם ההגדרה "החברה הכי טובה שלי". הלב שלי נמחץ כשאני שומעת חברה מגדירה ככה מישהי אחרת שהיא לא אני, והייתי במצבים שהרגשתי איך כשאני מגדירה ככה מישהי – החברה שמולי מתפרקת. אין תחושה יותר קשה מלהישאר מאחור. חברים הם חלק בלתי נפרד מכל חוויה וזיכרון שיש לנו. אני נדהמת מהקלות בה אפשר לאהוב אותם ובאותו הזמן לקנא להם ולהיעלב מהם. לפעמים כשאני רואה חברה מעלה תמונה עם חברה אחרת – נצבט לי הלב. זה כמו אגרוף בבטן, אותו אגרוף מטאפורי שקיבלה אותה ילדה קטנה שלא הזמינו אותה להצטרף למסיבת פיג'מות.
אני שומעת מהרבה צעירים היום שאם הם נפגשו וזה לא "תועד" זה כאילו לא קרה. וזה תואם את תקופת הזמן שלנו, בה אנשים רוצים להיות חלק מהתמונה, התמונה שמשדרת הצלחה יופי ואושר, התמונה שמביאה הרבה לייקים. אנחנו חיים בעידן הסטורי, שיש לו כל כך הרבה השפעות עלינו. הסטורי מספר לנו סיפור שלא תמיד תואם את המציאות והאינטרנט והרשתות החברתיות שמוסיפים לחרדה שמסביבנו כל הזמן ומטיחים לנו בפרצוף את כל המפגשים שלא הוזמנו אליהם ומערכות היחסים הפוטוגניות שיש לכולם שאתה כל כך רוצה להיות חלק.
במהלך הארגונים לחתונה שלי התחילה לעלות מכיוון החברות השאלה "מי יהיו המלוות שלך?". אחרי שנים של התחמקות מהגדרות אני עכשיו צריכה לבחור מבין כולן מי יקבלו את התואר? ומה זה אומר מבחינתי אם יש חברה שלא תהיה מלווה שלי? שהיא חברה פחות טובה ממישהי אחרת? ואם אני רוצה שכולן יהיו ואת כולן אני אוהבת באותה מידה? כאן עוד השליטה הייתה בידיי, אבל כשהחברה "הכי טובה שלי" קיבלה הצעת נישואין, הפחד הראשון שעלה לי הוא מה יקרה אם היא לא תבחר בי להיות המלווה שלה? מה זה אומר על החברות שלנו? אנחנו הרי "החברות הכי טובות".
נועה והמלוות. צילום: פרטי
מהשאלה הזו נולד המחזה "חתונת חורף". סיפורן של נוי וקורל שנבחרו להיות המלוות ביום חתונתה של חברתן הטובה ביותר סיוון. כשהאירוע מתחיל וסיוון נעלמת – הן מבינות מהר מאוד שלא מדובר במקרה של כלה עם רגליים קרות, אלא מישהו גרם לה להיעלם. מחזה אימה קומי שמביא לקדמת הבמה את החברות "הכי טובות" בבימויה של חן גרטי המדהימה ובהשתתפות השחקנים המוכשרים ספיר רוזנפלד, עמית פרטוק ואורי זלצמן.
התובנות שעלו לי בתהליך הכתיבה הן שכולנו רוצים להיות חלק, כולנו רוצים שיקבלו אותנו ולהיות שותפים ומעורבים. אבל לא תמיד זה תלוי בנו. שנים סחבתי את רגשות האשמה שאם שתי חברות התחברו יותר – אני הבעיה. אותי פחות אוהבים, אני הפחות מוצלחת, משהו לא בסדר בי. היום אני מבינה שאין לנו שום שליטה על השאלה מי אוהב אותנו אבל יש לנו את הבחירה ויש לנו את היכולת לבחור בעצמנו לאהוב. לאהוב את עצמנו, לאהוב את האחר לאהוב כל חבר או חברה בזכות הייחודיות שלו עצמו.
מתוך החזרות למחזה. צילום: פרטי
בעברית הביטוי "למצוא חן" בעיני אחרים מדבר בדיוק על היכולת הזאת, אם אני אלמד למצוא את החן בעיניים של האדם שעומד מולי אני אצליח להרגיש אהבה. נכון שזה לא תמיד קל, נכון שהדפוסים הישנים ממשיכים להופיע מידי פעם, אבל היום אני יודעת להתבונן עליהם מהצד ולהגיד להם: "אני אוהבת אתכם, גם לכם יש חלק."
ההצגה "חתונת חורף" תעלה במסגרת מקצרון "אימה ומסתורין" בפסטיבל תיאטרון קצר שיתקיים בין התאריכים 8-10.12 בצוותא.
לכרטיסים לחצו כאן