על הספר החדש שלי

ספר חדש שלי יצא לאור לפני כארבעה חודשים, בהוצאה די מכובדת יש לציין. הכל טוב, הגשמתי חלום של רבות, אז מה בכל זאת מעיק.

אומרים שלאדם אין סוף דרישות נותנים לו מאה ירצה מאתיים ובגדול זו התחושה, הרצונות הענקים האלה שתמיד אמצא תירוץ, ללמה הם חייבים להתגשם ועכשיו. בעלי טוען שזה נובע מחינוך לקוי לשאפתנות מטורפת, שבעצם אני או מושלמת או חסרת זכות להרים ראש מעל הרצפה. בתחילת חיי הייתי נסיכה על העדשה ואז בשל מקריות שונה התהפך הדבר, ובעלי טוען שהמלכה המודחת המרוממה לא עזבה אותי. שיהיה, אני עונה.

ישנו התירוץ החברתי המקובל, אני לא בת עשרים, והגיע הזמן שאפסיק להילחם על כל דבר, שפשוט דברים ינשרו לחיקי בלי כל מאמץ. ישנו גם פתאום גם משבר מהתהליך שמבקש הכרה.כמה אפשר לצעוד במדבר וליבש ביצות.

ישנם הדברים הקטנים והמעצבנים, המטלות ששכחתי לדאוג להן בשל ההתרגשות אלה פתאום טפחו לבעיה. זה המירוץ של החיים שאם אינך מליונר הם תמיד יכרסמו אותך. וכל זה פוגם בחלום המושלם, שהנה הוצאתי לאור בסיועה של הוצאה נדיבה ושאר אנשים להם הודיתי בדפו האחרון, ספר. עשיתי את זה. אני שהייתי כל חיי לקויה, חולמנית, לא מובנית, ולכן נדחקת לפינה. שהמורה המחנכת שלי בכיתה ח' הדגישה בפני אימי באספת ההורים השנתית  שמקומי בבית ספר לפקידות, למרות שמסודרת אני לא , והייתה אף אחת אחרת בבית ספר למשחק טענה שחזותי מקרינה טיפשות עלומה, בכל זאת  זה קרה לי.

במקומות שונים אנשים נותנים לי יותר פתחון פה, הנה אני הסופרת, למרות שאני אומרת מה שאמרתי בעבר, דבורי לא שונה, כמו בגדי או כל השאר, אבל אם יצא לי ספר, כנראה שאני דמות שיש עליה הסכמה. אפשר לראות זאת בחיוב, שיש קהל מסוים שחש שעשיתי לו שירות ולכן מוצא לכון לתת לי יצוג.יש מחמאות אני מודה.

מצד שני יש את אלה שחשים שאיני מיצגת אותם ומבחינה זו היה קל יותר לפרסם ספר בציבור החרדי, ששם הדרישות ידועות, אין הפתעות, ואין מה לחדש בכתיבה.

הספר הוא פריצת דרך הוא מדבר על חוזרים בתשובה, על הקשיים שלהם, הוא מביט אחורה אל החיים החילונים שאסור להזכיר אותם, אין בו שנאה, גם לא התרפקות, ולכן מצד אלה שמעולם לא חזרו בתשובה הוא לעיתים יוצר סימני שאלה. מה אינך בשחקים? הגשמת את חלומך, מי את שתליני.

גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות חוששים שחלילה יזדהו עם הספר, הם עקרונית חלקית או לפחות כלפי חוץ, נגד חוזרים בתשובה, הם הכירו אחד כזה איפה שהוא, רק איפה בדיוק, תזכירו לי, והוא היה ממש מטרף וטוב ש..

וגם אם ניתן לתהליך שלך יותר מידי במה , דיון, זה יסיט את הדיון מהארועים הספרותים החשובים באמת. אבי הוא סופר, אולם מעולם לא דברתי על זה בשום ראיון, הנה עוד טועות ביחסי ציבור, או שלא.

ובכל זאת יצא לי ספר, אני לוקחת אויר, רגע האם אני מתחילה לכתוב את הספר הבא? ומתעלמת מהמצב הספרותי הרעוע, מציבור שטוף פייסבוק שקצת הצטרפתי אליו כשרציתי לקבל במה, וכמו בילדותי זה לא ממש השתלם לי, מהחוק שעבר, הדיגיטאליות, מהנושאים בהם אגע, עד כמה נהם יענינו? ועוד ועוד.

וטרדות החיים והצורך לפרנס, מה איתם? אולי כדאי להתמסר להם, למצוא עוד כשרון, גם אם אינו כתבתנות. ו…

יצא לי ספר, די קשה היום לפרסם ספרים.

אני חושבת שהוא מעניין ואשמח אם תקראו אותו.

זה הספר

http://www.ybook.co.il/page_23550