בתחילת השבוע גולשת באתר 4girls.co.il פרסמה פוסט אזהרה לגולשות האחרות מפני פעילותו הפרובוקטיבית של מרכז "אומנות הפיתוי". המכון המתיימר ללמד גברים כיצד "לצוד" צעירות ולהכניע אותן, מהווה סכנה ממשית לצעירות כשהמתמחים הצעירים יוצאים לשטח כדי ליישם את השיטות שלמדו. הגולשת ציטטה מתוך אתר "אומנות הפיתוי" דיווח של תלמיד המכון שתיאר כיצד הכניע פיזית צעירה וכפה עליה יחסי מין למרות שהתנגדה בתוקף. הגולשת הזדעקה: " המגיבים בפורום משבחים את היצור העלוב הזה, וכשמישהו מעלה את האפשרות שמדובר באונס, ממה מוטרדים כולם? חלילה לא מרגשותיה ושלמות נפשה של הבחורה. הם מוטרדים מהחוקיות של על העניין".
4girlsהוא אתר המיועד לבנות 12-18. באתר הנערות כותבות כתבות, מנהלות בלוגים ושיחות פורומים ומקושרות ברשת חברתית לעשרות אלפי נערות בנות גילן. כיום גולשות באתר בממוצע כ- 100,000 נערות שונות בחודש. הנושא, שהועלה בפורום האתר סחף מיידית דיון של עשרות נערות, חלקן דיווחו על כך שגם הן (קטינות!) נפלו קורבן לחיזור אגרסיבי מצד תלמידי המכון, והדיון סער וגעש.
כיפה אדומה- לא, נורות אדומים- כן!
לצד דאגה מקיומם של מכונים מסוג "אמנות הפיתוי" אני רואה באתר הנערות מגמה של בנות לקחת פיקוד על חייהן בכלל, ועל חיי האהבה שלהן בפרט. הנערות מנהלות את קשריהן מתוך ערנות, לעיתים קרובות הן עצמן אלה שבוחרות (להבדיל מנבחרות), והן מפתיעות בבגרות שהן מראות בדרכן להזהיר את חברותיהן הגולשות.
מתוך אחריות לנערות יסדתי לפני כשש שנים מדור ייעוץ בנושא חיזור אלים. אל המדור, בו עונה לנערות הגב' רונית לב ארי, קרימינולוגית ומומחית למניעת אלימות ולקידום נשים, מגיעות פניות מגולשות שחלקן חושפות סיפורים קשים ומקרים של התנהגות מינית אלימה. רונית מלמדת אותן לשים לב 'לנורות אדומות'– להבחין באירועים חריגים ובאמירות מסוכנות של בני זוגן ע"מ להימנע מקשרים לא בריאים ומניפולציות הרסניות.
בעזרת המודעות הגוברת, רשת התמיכה החברתית, הייעוץ המקצועי אנו מנסות באתר לצמצם את החשיפה של הנערות למה שיהפוך לימים להיות "הזיכרון שעיצב את הזוגיות, בחיי הנשים הצעירות האלה. אך גם אנו- האימהות, האחיות והדודות חייבות לשוחח עם הבנות על הנושא ולעלות אותו למודעות. כוח ההסברה הוא כוח חשוב, נגיש וזמין. קחו את הזמן, ושוחחו איתן ותנו להן את הכלים להתמודד. כך תעזרו לא רק להן, אלא גם לחברות שלהן שילמדו מהידע שלהן.