ג'נדר ג'יבריש
בשנה שעברה הוסיפה פייסבוק 58 אופציות מגדריות למה שהוגבל עד כה לגבר/אישה/אחר (כולל כמובן טרנסים המזדהים כגבר/אישה/אחר). במקביל הוסיף אתר ההיכרויות המוביל OKCupid כ-13 קטגוריות מגדר ו-22 נטיות מיניות חדשות מלבד הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות ודו-מיניות. בנוסף יזם האתר פרויקט השואף לאגד מושגים וזהויות מיניות חדשות שצצו בפינות האפלות של הרשת במהלך העשור האחרון, והתגבשו לכדי קהילות מזעריות אך קולניות. כיום יכול אדם המחפש קשר אינטימי להפוך את עצמו לנגיש יותר לבריות על ידי הגדרות כמו ספ?יוסקסואל, ד?מיסקסואל, גר?ייסקסואל, פ?ו?ליסקסואל, פ??אן-סקסואל, פ??אן-רומנטי, א-רומנטי, דמי-רומנטי, לית?רומנטי, א?נדרופילי, גניפילי, א-בינארי, א-ג'נדר, בי-ג'נדר, נו?ל-ג'נדר, סיסג'נדר, ועוד ועוד. ב?ו?ץ' ופ?ם וטו?פ? וב?ו?טו?ם, ההגדרות "הישנות" וייתכן כי היחידות שבאמת רלוונטיות לסקס בקהילה הלהט"בית, נשארו בחוץ.
תחת הכותר הפסודו-אקדמי GSRM "מיעוטים מגדריים, מיניים ורומנטיים", נולדות כל יום זהויות חדשות, חופפות, זהויות ישנות במעטפת חדשה, וקטגוריות מיניות ומגדריות שיורדות לכאלו רזולוציות, שנראה שכל סוג של אינטראקציה בינאישית הפך לנטייה מינית שיש להילחם בעד הכרתה הממסדית, ונגד דיכויה המדומיין. תוך "ניכוס תרבותי" של מונחים ביוונית עתיקה שיכולים להקנות נימה רצינית גם לג'יבריש בדות'ראקית, הולידו הקהילות המיניות החדשות לפחות 15 כינויים לסטרייטים, 20 כינויים לדו-מיניים, כ-30 כינויים לטראנסג'נדרים ועשרות הגדרות חדשות לאנשים שאינם מעוניינים להגדיר את עצמם. לדוגמה, הדמיסקסואל הוא "אדם הנמשך לאנשים שאליהם הוא חש חיבור רגשי". אם אינך שש לשכב עם זרים גמורים, קונגרדיוליישנס! הנך דמיסקסואל. קונצפט מהפכני זה שהופץ מבלוג לבלוג כדרכן של אגדות אורבניות מודרניות, הומצא על ידי נערה בת 15 במסגרת דיון על מערכות יחסים בין דמויות של יצורים גלקטיים בעלי גופים, גזעים ומינים שונים, בפורום לגיימרים.
האדם הליתרומנטי מוגדר ככזה המפתח רגשות רומנטיים אך אינו מעוניין שרגשות אלו יוחזרו. מסתבר כי בעולמנו הנאור, הפך הסטוקר לזהות מינית לגיטימית. הספיוסקסואל לעומת זאת, מעדיף להיכנס למיטה עם אנשים אינטליגנטיים. ספק עם אנשים המזדהים באופן זה מחפשים פרטנר עם סקס אפיל א-לה סטיבן הוקינג שיכשף אותם באלגוריתמים. הגדרה זו ומקבילותיה אם כן, מסייעות בעיקר לזולת לזהות מיד כי מדובר בנער פלצני או אישה עירונית זעיר-בורגנית, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת גוגל. חכמי/ות בית המדרש הווירטואלי "רוכשותים" מיומנויות על ידי שינון אינפורמציה חסרת סימוכין מבלוגים, קבוצות פייסבוק ושיטוטים אקראיים בגוגל. הנטייה הפופולארית בקרב חתך אוכלוסייה זה מתוארת כ"משיכה לכל המגדרים" אך באופן מפתיע למדי, כשמנסים לעמוד על טיבו האמתי של המונח "פאן-סקסואליות", גוגל מיד משלים את המשפט ל"זה בולשיט". בפועל נראה כי מדובר במיתוג חדש של הביסקסואליות הישנה והטובה של ימים עברו.
זהות מינית היא קונצפט שהומצא לפני כ-150 שנה לערך, במטרה "לעשות סדר" במיניות האנושית על ידי הגדרתה של מיניות "נורמטיבית" כנגד מה שהוגדר בתקופה כסטייה מן נורמה. משלב זה הפכה העדפה מינית ממאפיין אישיותי בודד שאינו שונה בחשיבותו מהעדפה קולינארית, לתכונה האנושית הדומיננטית שעל פיה החלו להגדיר אנשים. בתקופה הוויקטוריאנית, על סמך העדפותיהם המיניות "החריגות", הוגדרו מחדש המאונן, הזונה, הפריג'ידית, הנימפומנית, ההומוסקסואל ואחרים, כסוטים שיש להעניש או לתקן באמצעות סנקציות חברתיות, משפטיות ורפואיות. בשנות ה-50 של המאה הקודמת, פרסם אלפרד קינזי את מדד קינזי שקבע בין השאר כי בניגוד להנחות העבר, ההומוסקסואל וההטרוסקסואל וכיוצא בזה האישה והגבר שהוגדרו כזהויות מנוגדות, למעשה נעים על רצף, נושקים זה לזה ולעתם חופפים. בעשור שלאחר מכן, בתקופה שידעה אינספור מאבקים לשוויון זכויות, נולד הסלוגן הפמיניסטי הרדיקאלי "האישי הוא הפוליטי" שקבע כי עבור אנשים ששויכו לאותן קטגוריות שהמציאו הוויקטוריאניים, כל מרכיב אישיותי הוא עילה למאבק לצדק חברתי.
כיום, דווקא בשיאו של תהליך מוצלח להפיכתן של קטגוריות המגדר וההעדפות המיניות לפונקציה פרימיטיבית מיותרת, הגיע תור הזהב של פוליטיקת הזהויות. משמעות הדבר היא שכל אדם, כולל נשים סטרייטיות מרמת השרון וילדים שטרם ידעו את טעמו של חטא, יכול לטעון כי הוא משתייך למיעוט מיני שהוא עצמו המציא והפיץ בטאמבלר, ולהפוך בין רגע לקורבן של ההגמוניה, הפטריארכיה, הקפיטליזם, גברים, נשים, סטרייטים, פמיניסטיות, הומואים ולסביות, "בכל תרחיש ובכל מצב, בכל מקום ובכל זמן ולא משנה מי אמר או עשה מה".
מוקדם יותר השנה הכריזה יקירת התקשורת, הזמרת הווירטואוזית מיילי סיירוס, שהיא פאן-סקסואלית ומיד זכו הזהויות החדשות ל-15 דקות של תהילה ממוסדת. "אני מאוד פתוחה לגבי זה", סיפרה כוכבת הילדים לשעבר בראיון למגזין Elle הבריטי. "אני מחליפה סגנון כל שבועיים. מן הסתם זה כולל את האנשים שאני בוחרת להיות איתם". בראיון למגזין PAPER הרחיבה סיירוס באומרה, "אני לא מרגישה שאני בת או בן וזו לא חובה מבחינתי שמי שמסתובב איתי יזדהה כבת או כבן". ייתכן כי סיירוס אכן מביעה את "האמת הפנימית" שלה. אולם ייתכן עוד כי בעולם שבו רן-דנקר הוא דו-מיני, הצהרה על זהות מינית באמת-אזוטרית, כזו הנשמעת נדירה יותר מטרנסקסואליות, היא הדרך הקלה ביותר להביע את היותך פורע חוק יפה נפש.
חיבוקו של המיינסטרים בעשורים האחרונים הפך את חייהם של חברי הקהילה הלהט"בית לקלים יותר ובה בעת ריכך את קטלוגם כאאוטסיידרים, מאפיין תרבותי שאנשים מסוימים מעוניינים לשמר. בתגובה לכך, החלו רבים להזדהות כקוו'ירים – כינוי גנאי שאומץ על ידי הקהילה כביטוי לקבלה עצמית, והפך עם הזמן למונח מטרייה לכל מי שחש עצמו חריג. משאיבד את עוקצו, התפתח הקוו'יר ל"ג'נדרקוויר", "פאן-ג'נדר", "נוטרואה", ושאר מילים מספרי הלימוד של בית הספר הוגוורטס. שהרי בהתאם למשנה ההיפסטרסקסואלית רדיקאלית, כשלהקה, אופנה או הגדרה מסוימת הופכים לנחלת הכלל, יש להחליפם מיד כדי להישאר הכי מיוחדים כמו כולם.
כמובן שלהגדרות זהות יש חשיבות רבה במציאת משאבים ושייכות. אך האם רשימת שמות של כל העדפה והעדפה מינית, מגדרית ורומנטית אפשרית, באמת הופכת אינטימיות לחוויה נגישה, קלה או עשירה יותר? הייתכן כי מילה אחת קסומה שלעתים ברורה רק לצד אחד במשוואה הרומנטית, אכן מאפשרת לאדם להסביר את מכלול העדפותיו בפשטות? כיצד אם כן מגיעים לאותן הגדרות זהו?ת מזוקקות כל כך? כבר ב-2013, בראיון לניו יורק טיימז, סיפרה הסטודנטית הבריטית, בריט גילברט, כיצד הפכה לבי-ג'נדר, מושג עליו שמעה מחברתה לטאמבלר, קייט, המזדהה מבחינה מגדרית, כך על פי הכתבת, כג'לי אמורפי (?Amorphous Blob?). "ידעתי שאני בי-ג'נדר עוד לפני שידעתי מה זה בי-ג'נדר, איך שראיתי את המילה", סיפרה בריט על המסע האישי המורכב שבסופו גילתה את עצמה מחדש.
בריט, קייט, מיילי ושכמותן/ם העלו את הנרקיסיזם לרמת פיוט. מכיוון שהם אינם מעוניינים לתייג, לצמצם או להתאים את עצמם להגדרות, הם מאמצים וממציאים עוד ועוד הגדרות, כל אחת מהן אישית וסובייקטיבית לחלוטין ולכן מן הסתם, גם פוליטית. אם ההומואים שאפו לא רק לצאת מהארון אלא לבטל את האפליה שהצריכה הסתתרות בארון מלכתחילה, כיום אנשים מעצבים את הארון שלהם בעצמם וששים להיכנס ולצאת ממנו, שוב ושוב, בכל פורום וקבוצת דיון לענייני מיניות ומגדר. כמו גידולים ממאירים על גבן של הקהילה הלהט"בית והפמיניסטית, הצמיחה כל נקודה ונקודה על מדד המיניות של קינזי, זהות מינית עצמאית וקהילה חדשה שטענה כי היא שותפה לדיכוי שאפיין את חייהם של מיעוטים מיניים לאורך ההיסטוריה. למרות שהן מוכרות וודאי שרלוונטיות בעיקר לעצמן כך שמעולם לא סבלו מאפליה, רדיפה או פשעי שנאה, עצם ההצהרה שהם מיעוט מדוכא מצדיקה הטפות דידקטיות על מיניות ומגדר ועל האופן שבו "מותר" לחשוב ולדבר על נושאים אלו.
ודאי שרצוי שנהיה מנומסים, נכבד זה את זה ואת ההבדלים ביננו. הצביעות הנדרשת תמיד עדיפה על פני גזענות או סקסיזם מופגנים. הבעיה היא דרישתה של הקהילה המינית הפוסט-פוסט-מודרנית, להשתמש בביטויים ומילים סתומות, עמומות, שאינן מביעות את מה שהן מביעות, או לשלם על כך מחיר אישי. בספרו "1984" מתאר ג'ורג' אורוול מציאות מקבילה שבמסגרתה נדרשים אנשים להביע את עצמם באמצעות "שיחדש". השימוש בשפה החדשה נאכף על ידי "משטרת המחשבות" המענישה על כל מחשבה שאינה מיישרת קו עם האג'נדה הרצויה. את עולמו של האח/ות הגדול/ה אפשר לשרוד רק עם מיומנות "דו?חושב" – "האומנות העדינה של חשיבת דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת".
חברי הקהילות המיניות החדשות ממציאים מונחים ומשתמשים בהם כאילו היו מעוגנים בהיסטוריה התרבותית מאז ומתמיד. מי שאינו בקיא בחוקי המשחק (או "הדיסקורס"), מעז לפקפק בנחיצותה של האוריינטציה המינית דו-ז'ור, טועה במונחים או מוצא בהם סתירות לוגיות, מואשם מיד ב"פריווילגיו?ת", ב?ו?רו?ת או בהיותו "סיסג'נדר" – העלבון הנורא מכל. מאחר ולא היה ניתן לעשות דמוניזציה למילה "נורמטיבי", הועלתה מן האוב מילה שהייתה מכוערת עוד בגלגולה הראשון באימפריה הרומית, כדי לתאר את מי שאינם טרנסים ומהווים יותר מ-99.6% מן האוכלוסייה. היומרה לאמץ את נקודת המבט הטרנסית אירונית משהו מאחר ורבים מהם עושים מאמצים כבירים על מנת להתאים את זהותם לגופם, כך שבאופן מסוים גם הם עומדים בקריטריונים שמציב המונח המבעית. כך או כך, גישה אנטי-סיסגנ'דרית בעולם שהוא ברובו סיסג'נדרי, אינה משרתת את הבריות ומפצלת קהילה חזקה לתתי קהילות המצטיירות כולן כנחלתם של מיעוט קיצוני, מנותק וצבוע.
"אם קבוצה מודרת/מדוכאת אומרת שמילה או כינוי או אמירה היא פוגענית כלפיה, זה ממש לא הזמן לתרגל את כישורי הדיבייט שלך. #פשוט_אל", מפציר סטטוס בעמוד הפייסבוק הקוו'ירדיקאלי "שולפת ציפורניים". על אף שלאופטימיזם סמנטי יש השפעה מינורית על גילויים ממשיים של סקסיזם, הומופוביה וטרנספוביה, חברי הקהילות החדשות מאמינים שלמילים החדשות שהם ממציאים ולאלו הישנות שהם פוסלים, יש השפעה קוסמית על המציאות. בפועל, המרוויחים היחידים ממפעלם הם שחקני שבץ-נא, (על אף שבזירה זו נדרשים סימוכין כלשהם לקיומה של מילה). הרושם המתקבל מפלפוליהם האינסופיים הוא שצריך דוקטורט בבלשנות ותיאוריה קוו'ירית בשביל להשיג זיון וכי סקס במילניום החדש, הפך מחוויה גופנית לחוויה מילולית. יחד עם זאת, הדרישה לשלוט ולהשתמש בז'רגון פנימי שנתפר למידותיה של קליקה מצומצמת, במטרה להרשים את אותה הקליקה, מייצרת שפת סופרים כמו-פארודית המגבילה את השיח ומעניקה את זכות הדיבור על סקס רק לחברי הגילדה המובחרת.
בלשנים מסכימים כי קליטה מוצלחת של חידושים לשוניים תלויה בהצלחתם לתקשר רעיון ספציפי ברור באופן קבוע. מאחר ולכל אחד יש הבנה מעט שונה באשר לביטויים כמו "סיסג'נדר" ו-"פאן-סקסואליות", ייתכן כי ייעלמו כפי שהופיעו. בטור שלה בגארדיאן הבריטי, כתבה העיתונאית הטרנסית המוערכת, פריס ליס, על ניסיונה האישי עם המילה סיסג'נדר: "אם אני לא יכולה להגיד מילה מסוימת לספרית שלי ולצפות שהיא תבין על מה אני מדברת, זאת לא מילה טובה". אולם במקום לעסוק ברצינות בנושאים מהותיים, גישות פוסט-פוסט-מודרניות למגדר, מין ומיניות מציעות מעין פנטזיית אוננות על פוסט-מודרניזם, שירה, ומדע בדיוני שבמסגרתה אפשר לזנוח טיעונים רציונאליים, ענייניים, לטובת מונחים מסורבלים ורטוריקה שטחית, מעורפלת או מוגזמת. חובבי הז'אנר מתעלמים תדיר ממחקרים מדעיים, טיעונים פמיניסטים מסורתיים ויותר מכל, מהמציאות. שהרי רק בתוך סביבה תיאורטית מנותקת, יכולים קשקושים שכאלו להראות הגיוניים או רלוונטיים. האופן שבו הם תופסים מיניות רחוק כל כך מניסיונם של בני האדם הגשמיים, שהם לא באמת מאתגרים ייצוגים וביטויים מסורתיים של זהות מינית ומגדרית. להיפך, הם מקבעים את מעמדם של מיעוטים מיניים כ-"אחרים", חריגים, מאיימים וגרוע מכך, מגוחכים.
בשלב זה באבולוציה נראה כי לא נשארה אלא הגדרה אחת היכולה לשרת את האנושות נאמנה. המושג "בולשיט" מוגדר כ-(1) "כינוי להצהרות כוזבות או מוגזמות שמטרתן להרשים ולהטעות את המאזין במקום לספק לו מידע ענייני ("אל תשימו לב לבולשיט שלו, הוא מדבר שטויות!") (2) דבר מה המעורר תסכול ו/או גועל באדם שחש שהו?נה ("זה בולשיט מוחלט! התקשרתי למשרד שלך ואמרו לי שבכלל לא הגעת היום!")".