שנים לא נגעתי באורז. שנים שאני נמנעת ממנו. ואני מאוד אוהבת אורז. אבל אני יודעת מה אורז עושה לי, אני יודעת שלמחרת זה יכביד עלי. שגם ככה אני סובלת, אז מה אני צריכה שתהיה לי גם עצירות?
אורז, בצקים, עוגות, עוגיות, לחם, פיצות…, אני נמנעת מאלה כבר שנים. טוב, לא ממש נמנעת. לפעמים כשאני רעבה, ואין שום דבר אחר מוכן לאכול, אני נכנעת לפיתוי. אבל יודעת שאשלם על זה את המחיר. מכירה את היציקות שזה יעשה לי בבטן.
אני מה שנקרא אכלנית ספונטנית. לא מתכננת את הארוחות שלי, ויודעת שזה עולה לי ביוקר. כי אני יודעת, שכל מה שנכנס ? הרי צריך לצאת. והמחיר…כאבים, נפיחות, אי נעימות. כל מה שקורה לי בבטן, או בשירותים, אני יודעת לקשור למה שאכלתי. אם זה לחם לבן, או פיצה שהזמנתי לילדים. כל דבר כזה פעם היה משפיע עלי.
הייתי עושה פעם כל מיני ניסויים. מחפשת סיבות. חשבתי, אולי אני אלרגית לגלוטן, כמו שאומרים בטלויזיה. ניסיתי כל מיני סיבים תזונתיים,וככל שאכלתי יותר, הרגשתי עוד יותר רע. לא רק שלא הצלחתי להשתחרר , הרגשתי עוד יותר נפוחה. ממליצים על סיבים כדי שזה יעזור להשתחרר, אבל כשאת לא מתפנה שלושה ימים, גם הסיבים הצטברו לי בבטן.
אז הפסקתי עם הסיבים התזונתיים, והמשכתי לחפש. עד שגיליתי את אקטיביה. האמת? זה הדבר הראשון, היחיד, שהשפיע עלי. יוגורט פשוט, לבן, טעים.
היום אני ממש מרגישה חופשית, כשבא לי לאכול פרוסת עוגה, אני אוכלת. לא חושבת פעמיים. מרגישה חופשית, משוחררת מהמועקה שמא אחר כך אסבול. אני כבר לא סובלת. אני חייבת לכתוב את זה שוב כי גם אני מתקשה להאמין: אני כבר לא סובלת.
נכון, אני עדיין שומרת ומקפידה. זה לא שהתחלתי בבת אחת לטרוף בלי לחשוב על מחר, בלי לחשוב פעמיים. כי בכל זאת, כל הבצקים האלה משמינים. אבל אני יודעת, אני כבר בטוחה בעצמי שאם אכלתי משהו, לחם, פיצה, כל דבר ? למחרת לא תהיה לי הבעיה הזו. הנפיחות, הגזים, העצירות. כאבי הבטן שמכריחים אותי לעצור הכל.
ומה שיותר משמח אפילו, שלא רק שאני יודעת שלא אסבול ושאין לי בעיה יותר, מה שהכי משמח אותי זה שאני לא צריכה יותר לתכנן.החיים שלי נקיים מתכנונים. וממחשבות.
הערה: יוגורט אקטיביה הינו מוצר מזון ואינו תרופה.
בואי לשתף אותנו בסיפור שלך – לפתיחת בלוג לחצי כאן