העברת החוק בקריאה ראשונה מהווה צעד משמעותי בו למעשה באה לידי ביטוי ההכרה בבעייתיות הקיימת בהרכב הדירקטוריונים בחברות ציבוריות אשר נשלטת ברובה על ידי גברים המקורבים לרב בעלי השליטה.
מטרת ההצעה היא לקדם נשים בזכות כישוריהן ולא בזכות קשרים משפחתיים עם בעלי השליטה. משמעות החוק היא, כי אם בעת מינוי דירקטור חיצוני בחברה ציבורית כל חברי הדירקטוריון הם בני מין אחד, לא יילקחו בחשבון דירקטורים שהם בעלי שליטה או קרוביהם וזאת, לגבי שני המינים.
כך, שאם בעת מינוי דירקטור חיצוני, הדירקטוריות היחידות בחברה הציבורית, הן בעלות השליטה בחברה או קרובות של בעלי השליטה, כגון, אשתו של בעל השליטה או בתו, ייחשב הדירקטוריון כדירקטוריון שכל חבריו הם גברים ותיווצר חובה למנות כדירקטור חיצוני אישה. כך תושג המטרה של הרחבת מאגר פוטנציאל בעלות הכישרון מקרב ציבור הנשים ,פוטנציאל רחב שאינו ממומש.
צירוף נשים לא רק בגלל השיוויון
בשנים האחרונות נושא שילוב הנשים בדירקטוריונים עולה כנושא מרכזי וחשוב. זאת, כחלק מתרבות הממשל התאגידי בעולם כולו. מדינות רבות בעולם יזמו חקיקה התומכת בגיוון המינים סביב שולחן הדירקטוריון או נמצאות בתהליך של חקיקה המחייב מינוי נשים בדירקטוריון בחברות ציבוריות ובגופים ציבורים.
זאת, לא רק כדי להבטיח שוויון, אלא כדי לשפר את הביצועים הכלכליים, לדאוג ליעילות שוק העבודה, להבטיח מיצוי כישרונות של נשים, לשפר אחריות תאגידית ויעילות של תאגידים. דירקטוריון מגוון מחייב מאגר כישרונות רחב, הטרוגניות בחשיבה הקבוצתית התורמת לדיון פורה יותר, הבנת הצרכנים בשוק, בכללם ציבור הנשים והבטחת שוק עבודה ידידותי למשפחה. זהו צעד ראשון ומהותי בדרך לשינוי.
על פי החוק הקיים היום, בחברה שבמועד מינוי של דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני. החוק יצר שיתוף נשים בדירקטוריונים בחברות הציבוריות, אך רק במידה חלקית. הבחינה נעשית אך ורק נכון למועד מינוי הדירקטור החיצוני ובמצבי הביניים, בהחלט ייתכן שלא תכהן אף אישה. ייתכן גם, כי הנשים המכהנות בעת מינוי דירקטור חיצוני יהיו כאמור רק קרובות של בעל השליטה.
מאז תיקון חוק החברות בשנות ה- 90' עלה במקצת מספר הדירקטוריות בחברות ציבוריות, אולם ברובם מכהנת לא יותר מאשר אישה אחת. מחקרים בינלאומיים מצביעים על כך שחברות המאופיינות בשיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה בכירים, משיגות תוצאות עסקיות טובות יותר מחברות שבהנהלותיהן ייצוג נמוך של נשים. עם זאת, ולמרות ניסיונות רגולטורים לעידוד מינוי של נשים לדירקטוריון, עדיין קיים בחברות הציבוריות בישראל תת ייצוג בולט לנשים.
העובדה שנשים לא מעורבות מספיק בדירקטוריונים, היא פגיעה ישירה ביכולת הצמיחה של המשק ויש לה השפעת שרשרת על קידום נשים בארגונים בכל הרבדים. הצעת החוק תגדיל את אחוז הנשים בדירקטוריון בהשוואה ל 16% בחברות תל אביב 100 כיום. חברה ציבורית המגייסת כסף מהציבור צריכה לאייש גם נשים וכך החברה תגיע לתוצאות משופרות.
לא מדובר בצירוף אישה "סמלית"
גיוס של אישה "סמלית" אחת אינו יוצר שינוי וגוון אמיתי ולכן אנו חייבות להמשיך ולפעול. בקרוב, צפוי תיקון נוסף לגביו, הצלחנו לשכנע בהסכמה את משרד המשפטים לתיקון קוד ממשל תאגידי במסגרת המלצות 'אמץ או גלה' הדורש גיוון בשולחן הדירקטוריון ויחייב כל חברה ציבורית להסביר אם ומדוע היא נמנעת מלבצעו. זוהי לשון ההצעה: "בנוסף לחובה לגיוון הרכב דירקטוריון של חברה ציבורית בהתחשב בידע והניסיון של המועמד, יגוון הדירקטוריון גם בשים לב למגדר של המועמד".
במשלחת רשמית של ישראל לאו"ם, בה השתתפתי השנה והצגתי את נושא זה, ראיתי כי נושא שוויון מגדרי תופס וממשיך לתפוס תאוצה באג'נדה הבינ"ל. נשים כיום בעולם גברי, זקוקות למצוינות ומאמצי יתר, כדי להוכיח עצמן, תוך השקעת זמן מרובה.
יש להקים מאגר מועמדים מסודר כולל סוגי התמחויות שיהיו בו אנשים ראויים לפי ענפי התמחותם לבחירה מיידית. מרכז כזה יקל על איתור אנשים ראויים בכלל ונשים ראויות בפרט.
כמו כן, יש לשנות את התרבות בארגונים כלכליים באמצעות מחויבות של מנהיגים לבסס ערכים של קידום נשים ולעודד נשים להשתלב בתחומי עיסוק "גבריים" מתגמלים. חסרות נשים בעלות הון וכאלו שיתמכו בשילוב נשים בפוליטיקה, ועל כן יש להנחיל בחינוך את המוטיבציה לנשים להשיג ולהשתלב.
נשים בעלות השכלה ושיקול דעת זהיר ללא תאוות בצע, ראוי שתשולבנה בכל התחומים. קיומן הכלכלי יובטח ותרומתן תהיה לאין שיעור.
ברצוני להודות לסגנית השר גילה גמליאל, האמונה בממשלה על נושאי נשים על קידום הנושא והבאתו לחקיקה. בזכות נשים התומכות בקידום נשים נוכל להצליח בחוק החברות, וכן לעמותת כ"ן, בראשות יפעת זמיר, על השותפות הרבה בהגשמת החלום.