חג שמח
בימים אלו סיימתי לקרוא את הספר "מילים של אחרים" פרי כתיבתה של הסופרת איימי רולנד. הסופרת עצמה עבדה כמתמללת יותר מעשר שנים במערכת העיתון "ניו יורק טיימס" ומתוך החוויות שלה את העבודה הזו כמתמללת נולד הסיפור.
211 עמודים בהוצאת "כתר"
התחלתי לקרוא, קצת אפרורי ומדכא ואני לא חושבת שכל אחת ואחד יתחברו לספר הזה. אבל איכשהו המשכתי ונמשכתי. יש לציין שהתתחלה מעט קשה, נוקשה ולא מתחברת, אך המשכתי וההמשך היה מעניין למדי.
לינה היא בחורה די כבויה בתוך חדר התמלול של מערכת ה"רקודד" בקומה ה- 11, לבדה היא והאוזניות, הטלפון עם ההודעות החדשותיות שעליה לתמלל, יונים על החלון שמגיחות מדי פעם. סיפורים קשים ולא פשוטים שמדווחים לה עליהם ועליה לתמלל ולהעלות אותם ומשם דרכם אל כותרות העיתון לא ארוכה. המילים, הסיפורים, הזווועות – הכל נכנס לה בראש ולא יוצא. הבדידות שלה המיוחדת עושה את הכל ליותר מסתורי.
לינה מתגוררת בבית דירות של נשים, כמו פנימיה כזו ולא לילדות והיא בין המבוגרות שדרות בו. היתר הן סטודנטיות צעירות בעיקר. יש שומרת קשוחה האחראית בין היתר על המפתחות לפארק המיוחד הסמוך אליהם והיא אישה אשר מתנהלת בדיוק לפי הפרוטוקול, אין תזוזה לא ימינה ולא שמאלה.
לינה פוגשת באוטובוס באישה עיוורת ומתחילה שיחה איתה, שואלת אותה איזה ספר היא קוראת, שמה לב לפרטים מסויימים; ידיה המקומטות, מתעניינת בספר שהיא קוראת בכתב הברייל, הן מוצאות חיבור מסויים בעיסוק שלהן, ארלין למעשה מנחשת את עיסוקה של לינה במילים. כמוה גם היא – קלדנית בבית משפט שמתעסקת עם מילים והקלדה. דומה משהו…
ללינה מתחילה מיגרנה מה שלא קרה אותה מזמן- וארלין מטפלת בה באמצעות צביטה ולחיצות במקום מסויים בכף היד- קשר נקשר ביניהן, לא עוברים הרבה ימים וארלין נכנסת לתחום האריות בגן החיות ונטרפת. היא למעשה מתאבדת ולינה מהרהרת בינה לבין עצמה ולוקח לה זמן להתעשת ולהבין שזו האישה העיוורת שפגשה באוטובוס מספר ימים לפני מקרה ההתאבדות. זה מזעזע ומטלטל ולא עוזב את לינה לרגע. היא כל הזמן חושבת על ארלין ומה שקרה והדמיון שלה מוצף בתמונות לא פשוטות ,היא ממש רואה בעינים את כל אשר אירע והיא מגיעה למצב שהיא ממש משוחחת עם ארלין בקול רם, ומשאירה לעצמה הודעות לטלפון של חדר התמלול, חוקרת והולכת לגן החיות, ולאלין אחותה של ארלין שהינה חוקרת אקדמית ולמעשה היא מגיעה אליה לדירה במסווה של עיתונאית ממערכת "הרקורד".
הרבה ציטוטים מתוך ספרים ואמרות מתעופפים בספר- אהבתי מאוד.
בספר גם מבצבץ סיפור ידידות שהופך לתשוקה עם ראסל עיתונאי מן הדסק, והמון אינטריגות במערכת העיתון. מעט מפגשים.
ידידות עם איש תמהוני ומבוגר שגר לבדו בקומה ה- 11 ב"חדר המתים" של התמלול ועוסק בשימור "הדפים והספרים המתים", אף אחד לא יודע שהוא שם והוא למעשה קוב אביו של האוורד הגדול הכל יכול – מו"ל מערכת הרקורד.זה סוד שהוא נמצא שם ולינה שותפה לסוד הזה. הם מתיידדים ,משוחחים המון, מוצאים הרבה משותף ביניהם.
לא אלאה אתכן בעוד פרטים וסיפורים. אתן תצטרכו לקרוא את הספר שהייתי מכניסה אותה לכמה וכמה ז'אנרים.סיפורת, ספרות מתורגמת וגם- מתח…
חג שמח יקרות וקריאה נעימה.