שבת שלום.
"בכל אדם קיימות מיומנויות חבויות שבעזרתן הוא יכול להגיע להכרת העולם" – רודולף שטיינר.
204 עמודים שהתרגשתי, צחקתי, אהבתי והייתי עם קיארה. כל פעם ל- 10 דקות שונות ויחודיות.
קיארה ובעלה ברומא – והטור שלה בשבועון "ארוחות צהרים בימי ראשון" הכל חרב ביום אחד בהיר או כמה ימים. היא פוטרה מעבודתה ואותה החליפו "בפליטת האח הגדול" . בעלה (שלצורך העניין אכנה אותו כך לאורך כל הביקורת , כי קיארה עצמה לא מזכירה את שמו בכלל לאורך כל הספר) נוסע לדבלין לצורך סיום כתיבת עבודת המאסטר שלו ושם מכיר מישהי בשם שיבון, עוזב את קיארה, נוטש אותה ברומא בדירתם ששכרו יחד זה מכבר וזאת לאחר שחיו יחד בכפר בפאתי רומא כל חייהם. תתארו לעצמכן/ם את מצבה המנטלי והנפשי- גם פיטרו אותה מעבודתה שכה אהבה ובמסגרתה אכלה ארוחות צהריים בימי ראשון כל פעם עם הרכב אחר של משפחה ובמקום אחר באיטליה ובכלל בעולם- ג'וב מרתק לכל הדעות, טור מיוחד במינו וגם "בעלה" נטשה. לא נעים.
כל זאת לאחר שהיא ובעלה היו יחד מאז היו בני 18 וגילה כעת הוא 35. גדלו ביחד, חיי כפר צנועים, ירקות מן הגינה, אהבת נעורים, נשיקה ראשונה, הכל עשו יחדיו. קיארה לא רגילה להיות לבד ללא "בעלה" , למרות ועל אף שבתקופה האחרונה שלהם ביחד, לא הסתדרו מי יודע מה… אך קיארה הורגלה לסגנון הזה של להיות תלותית משהו… לא ידעה לנהוג, סמכה על "בעלה", לא העזה ועשתה דברים ובום טראח- הסטטוס שלה השתנה. בעיקרון לא חסרים לקיארה חברים וגם לא חברות, היא מוקפת. הורים אוהבים, אח, חברויות שצמחו לה לאורך השנים/החיים במקומות השונים. אנשים מעניינים ומרתקים שיש לה חיבור איתם ובאמת הם "דואגים" לה כל העת, עוטפים אותה, עושים לה good time ובסופו של יום היא מרגישה שהיא בודדה.
טבעי הדבר שבתקופה הראשונית לאחר ה"נטישה" תרגיש תיסכול ודכדוך.
קיארה במהלך טיפול אצל הפסיכולוגית שלה והפסיכולוגית נוקטת בשיטה מעניינת מאוד בהשראת רודולף שטיינר ומתחילה איתה פרק חדש של סוג של פרוייקט מעניין- במשך חודש כל יום למשך 10 דקות לעשות משהו שלא עשתה מעולם ואכן קיארה מתחילה במין מסע מרתק של נסיונות ותהיות. החל בללכת למכון יופי ולמרוח לק בצבע שמעולם לא מרחה, ללמוד רקמה בחנות מיוחדת שבה מלמדת אותה קשישה שמזכירה לה את סבתה ומעוררת בה זכרונות נעימים ועד לקחת שיעור נהיגה ועוד אחד עם "בעלה", ללכת ברחוב בצורה הפוכה- אחורנית ועוד ועוד. היריעה קצרה מלהכיל.
למעשה הסיפור כולו הוא כל ההרפתקאות המיוחדות והחוויות שקיארה עוברת במסגרת החודש הזה. ימים ורגעים של תעוזה, התרגשות, ראשוניות ואני כשקראתי את כל זאת חשתי התרוממות רוח, הזדהיתי עם האומץ של קיארה ויצאתי מקריאת הספר עם הרגשה של פספוס, שאני חייבת גם לחוות דברים חדשים שלא ניסיתי , לא העזתי. פחדתי , התביישתי ואף פעם לא מאוחר.
קיארה למעשה יוצאת מן הבועה שלה, מקליפתה ורואה את האנשים אשר סביבה, את הדברים שלא חשבה מעולם שהם קיימים.
ספר מקסים, מרגש ומפעים.
אהבתי מאוד ואני ממליצה. ככה קחו לכן/ם שלושה ימים לערך ותשקעו בכל החוויות האלה של קיארה.
הספר מתורגם מאיטלקית ע"י – יערית טאובר.