התקרחות נשית: רק בת 34 וכבר מתחילה להקריח

אחת הבדיחות הכי מוכרות וחוזרות על עצמן במשפחה שלי היא כמה שעירה נולדתי. אמא שלי טוענת שכשנולדתי היא ראתה זוג עיניים כהות ענקיות ומלא שיער. התמונות מוכיחות שהיא אולי קצת מגזימה אבל לא לגמרי משקרת- תינוקת שמנמנה עם ערימת שיער עבה ושחור וחיוך מתוק.

 

עוד באון לייף:

 

גם כילדה וכמתבגרת, השיער שלי היה מלא מאוד וזיכה אותי במחמאות אין ספור. במשפחה שלי בנות הסתפרו לעתים נדירות, "גוזרות רק קצוות", כמו שאמא שלי נוהגת לומר ובמשך שנים הסתובבתי עם שיער עד הטוסיק וגרפתי מבטי הערצה ושאלות בסגנון "וואי! כמה זמן לא הסתפרת? זה מהמם".

 

אבל השנים חלפו והשיער היפה שהיה לי אבד. במהלך השנים צבעתי אותו, החלקתי אותו, עיצבתי אותו בהתאם לאופנות העכשוויות, מרחתי עליו שלל תכשירים שרובם לא ממש בריאים, ביקרתי חדשות לבקרים במספרות ועשיתי מספר תלת ספרתי של פנים וסלסולים. במקביל, גם הגוף שלי עבר שינויים רבים. הייתי נערה דקיקה יחסית, שמנתי מאוד במהלך השירות הצבאי, רזיתי כשהשתחררתי, שוב שמנתי, רזיתי, נכנסתי להיריון ראשון ואז היריון שני… חיים של אישה די ממוצעת. היום אני נראית טוב, יש לי גוף חטוב למדי ופנים נאות אבל השיער שלי דליל מאוד ואני ממש מתחילה להקריח במקומות מסוימים.

 

 

למה זה טור בעילום שם? כי בואו נדבר ת'כלס – אישה מקריחה זו פאדיחה. את לא אמורה להקריח, את אישה. שיער דליל? ניחא. שערות לבנות? עניין של גיל ותמיד אפשר לצבוע. שיער קצר? יש מי שאוהב את זה. אבל אישה שרואים בבירור איי קרחת בראשית דרכם על ראשה? נו, באמת.

 

קרחת מגניבה רק אם את נינט טייב ובמקרה קיבלת מיליון שקלים על להצטלם איתה. אם את לא, ואני לא, אין בה שום דבר יפה או מגניב או צעיר. היא מקושרת אוטומטית למחלות קשות כמו סרטן ולחולשה כללית. שיער, בחברה שלנו, הוא תמצית הנשיות. אישה צעירה, בריאה ויפה אוחזת לרוב בשיער גולש ומטופח. לפעמים, אם את צעירה בועטת וזה מתאים ללוק הכללי שלך, את עושה קרחת. אבל אז ברור לכל שמדובר בבחירה ולא כי התעוררת בבוקר וחצי מהשיער שלך נשאר על הכרית.

 

יש שאומרים שאפשר לבחון דרך השיער את אורח החיים שלך. אם את לא אוכלת בצורה מאוזנת, לא ישנה מספיק שעות בלילה, נמצאת בסטרס תמידי – יש סיכויים טובים שהשיער שלך יקרין את זה החוצה. אני באמת משתדלת לעשות את הכל "נכון" אבל איכשהו השיער שלי לא נשמע לי ונראה לי שעל כל 7 שערות שנושרות מדי יום, צומחת אחת בודדת. רוב השערות פשוט נותרות על המסרק או בביוב במקלחת. לאמא שלי יש שיער דליל ממש ואפשר להבחין בקרחות קטנות בראשה די בקלות. אני מאוד לא רוצה להגיע למצב הזה. לפעמים אני רואה נשים עם ה-מ-ו-ן שיער על הראש באוטובוס או ברחוב ובא לי לבקש מהן שילוו לי קצת.

 

אני לא בטוחה שיש בכלל מה לעשות נגד זה. ניסיתי כל מיני תכשירים שהבטיחו הרים וגבעות אבל בעיקר רוקנו את כיסיי וביאסו אותי מאוד. הלכתי לספר שהציע תוספות שיער מלאכותיות ותספורת שתעניק אשליה של שיער מלא יותר אבל שום דבר שקרוב לפתרון אמיתי. להשמנה יש פתרון שנקרא דיאטה, לשיעור יתר יש לייזר, לאף נשרי יש ניתוח פלסטי. אבל מה, למען השם, עושים עם הקרחה בגיל 34 חוץ מלהשלים איתה? 

תגובות (0)
הוסף תגובה