"תוך כדי שאני משתזפת בכיף אני שומעת שתי בנות מצחקקות להן לצדי. הן מדברות על "השמנה עם הבגד ים האדום" ואומרות אחת לשנייה איך בכלל העזתי כשמנה לצאת מהבית לים ועוד עם בגד ים. הרגשתי ממש רע.
עד שאזרתי אומץ בפעם הראשונה בחיי, בגיל 28, להיות בים עם בגד ים ולא עם חולצה ענקית שתסתיר כמו תמיד את השומנים שלי. הן היו כל כך רעות בדיבור שלהן שהדמעות פשוט הציפו אותי. קמתי, שמתי על עצמי מגבת ורצתי לשירותים בחוף, סגרתי את עצמי באחד התאים ופשוט התחלתי לבכות", סיפרה לי מטופלת שלי אתמול בערב.
פאטקיני: בגד ים לנשים שמנות
גבי גרג, האישה שגרמה לנשים מלאות ללכת על חוף הים בראש מורם, מוציאה קולקציה חדשה של בגדי ים עם קמפיין מסקרן במיוחד
למה? למה מישהי לא יכולה ללכת לים בקיץ? כי היא שמנה?די כבר! מי אתן שתחליטו למי מותר ללכת עם בגד ים ולמי לא?מתי כבר תבינו שמאחורי כל דמות יש סיפור חיים שלם, יש מאבקים בהשמנה, יש דימוי עצמי נמוך? די עם השיימינג והשמנופוביה! יש אנשים שמנים בלי מחלות, עם אורך חיים הרבה יותר בריא משלכן ובטח עם בריאות נפשית הרבה יותר חזקה מכן. מתי תבינו שכל אחת יכולה להיות מה שהיא רוצה ולא מה שאתן רוצות.
אני לא צריכה להסתיר את הגוף שלי בגלל שלא נעים לכם לראות משהו. יש לי תחת גדול ואם לא מתאים לכם אל תסתכלו עליו. אם יש למישהי בעיה עם השומנים של עצמה – תעשי את דיאטה. לכי את עם בגדים לים. שבי את בבית בקיץ. לכי את עם חולצות שמסתירות לך את ה"מלח פלפל" בידיים.
אני לא צריכה להיות נורמלית או לחיות לפי אמות המידה שלכם. מותר לי ליהנות מגופי, ליהנות מאוכל, להרגיש סקסית עם שומני, ליהנות מבריאותי וליהנות מהחיים.
די כבר להיכנס לשמנות לצלחת אם הן לא ביקשו מכן. די להערות ולהארות כי "אכפת לכם". ביקורת שנותנים לאדם אחר היא לא "חיובית". רוצים לעודד הרזיה – תתעמלו בעצמכם, רוצים לעודד בריאות – תאכלו אתם בריא. רוצים לעודד טוב לב–היו אתכם אכפתיים וטובי לא במקום ביקורתיים ושיפוטיים. לא רוצים להיפגע מאנשים – אל תפגעו בעצמכם באנשים אחרים.
תנו לחיות, תתעניינו, תשאלו. אל תחליטו מה נכון לאדם אחר להיות. זה נקרא כבוד. כבוד לאדם אחר כי הוא אחר ושונה מכם. עם דעותאחרות וצרכים אחרים. תאהבו ותקבלו את עצמכם ואת הגוף שלכם. תשפרו, תלמדו ותצמחו לכדי אמפטיה והבנה של לב אחר שנמצא מולכם.
walk your talk– היו אתם מי שתרצו שאחרים יהיו.
תהוו מודל חיובי לחיקוי.