כשאלה אלקלעי הגיעה לתפקידה כסמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI היא שמעה מאנשי המכירות של בית ההשקעות נתון שהפתיע אפילו אותה – כ-90% מהעבודה שלהם היתה מול גברים. "נשים כמעט תמיד הגיעו עם גבר קרוב – בן זוג, בן משפחה אחר, או חבר מהעבודה", מספרת אלקלעי, "בכל הנוגע לפיננסים – נשים בחרו גברים שילוו אותן בתהליך ולא עסקו בזה בעצמן".
אלקלעי, שהחלה את דרכה כאנליסטית פרמצבטיקה, עובדת בבית ההשקעות IBI כבר כ-25 שנים. לפני שעברה לפיתוח העסקי של IBIהיא פיתחה וניהלה את מחלקת המחקר של בית ההשקעות. "בצד השני של המתרס – בקרב אנשי המקצוע – פגשתי נשים לא מעטות כמו יועצות השקעות או סמנכ"ליות כספים, ולכן לא העליתי על דעתי שנשים כל כך חוששות מפיננסים", מסבירה אלקלעי, "אך גם בצד המקצועי אסור ליפול למראית העין ויש לזכור שבסופו של דבר רוב אנשי המקצוע במשק הם גברים, והמספרים מראים זאת בבירור – רק 3% ממנכ"לי הבנקים הן נשים".
אלקלעי הבינה שצריך להתחיל לדבר ישירות לנשים, והקימה ב-2012 פורום פיננסים לנשים מבית IBI– "תשקיעי בעצמך" – הכולל מפגשים ופעילויות לנשים בנושאים פיננסיים. "נשים היום חייבות לדעת לדבר את השפה הפיננסית ולפעול בעולם הפיננסים", אומרת אלקלעי, "אם לפני רפורמת בכר ב-2005 הבנק היה מטפל לצרכן ולצרכנית בכל – בשוטף וגם בפנסיה – היום אין אף אחד שמטפל בהשקעות", מסבירה אלקלעי, "ובעולם של ריבית אפסית לא ניתן אוטומטית לבחור מוצרים בטוחים כמו בזמנים של ריבית גבוהה יותר – בהם מוצרים אלה ייצרו רווח בטוח. כיום, צריך לבחור בקפידה מוצרים שלא ייצרו הפסדים מצד אחד, אבל שכן ייצרו רווחים מצד שני".
הקושי במציאות הזו עבור נשים, לדבריה של אלקלעי, טמון בעובדה שהן באופן מסורתי נוטות לא לקחת סיכונים, לעומת גברים שמרגישים נח לעשות כך. "בעוד גברים עסוקים בעתיד נשים מתעסקות בהווה, ולחיות בהווה משמע להימנע מסיכונים", מסבירה אלקלעי, "גברים עוסקים בסיכוי עתידי ונשים עסוקות בסיכון עכשווי, אבל בשביל לייצר סיכוי פיננסי נשים חייבות להסתכל על סיכונים וסיכויים עתידיים".
לדברי אלקלעי הנטייה לעסוק בהווה ולא לקחת סיכונים מתהווה כבר בתהליך החיברות המוקדם. "כבר בילדות נותנים לבנים לטפס על מתקנים גבוהים ולבנות אומרים להיזהר לא ליפול. בנוסף לכך – ההשתלבות של נשים בפרנסה ובפעילות כספית הוא יחסית חדש", מציינת אלקלעי, "הסידור המקובל היום בו נשים אחראיות על ניהול הצד השוטף של חשבון הבנק וגברים על ההשקעות, מבוסס על ההרגל בו נשים סומכות על גברים שידאגו לעתיד הכלכלי של התא המשפחתי – הרגל מסורתי ארוך שנים", מסבירה אלקלעי, "הרי בעבר נשים כלל לא היו חלק מהצד הפיננסי וקיבלו מגברים קיצבה לנהל את משק הבית. למשל בארה"ב עד שנות ה-60 אישה היתה צריכה אישור של אבא או בן זוג לפתיחת חשבון בנק; ובאנגליה ואירלנד עד שנות ה-70 נשים נשואות לא יכלו לעבוד בשירות המדינה", היא מפרטת.
"במציאות הנוכחית בה נשים כבר מתפרנסות, אין מי שדואג לצרכנים בכל הנוגע לפנסיה, הריבית אפסית, ואחוזי הגירושים גבוהים – נשים חייבות להתחיל להבין ולטפל בעצמן בעתיד הכלכלי שלהן, ושל ילדיהן – מבלי להסתמך על גברים ", אומרת אלקלעי, "היום אין לנשים את הפריבילגיה להיות בנות יענה". "אך לא צריך להרחיק עד להתכוננות לאיומים עתידיים", מדגישה אלקלעי, "ההבנה חשובה גם פשוט כדי לא לשלם דמי ניהול גבוהים מדי – זו סיבה מספיק טובה לפתוח את הדו"ח השנתי או הרבעוני של החיסכון הפנסיוני", היא מסכמת.