"מה עושים עם ג'ני? הצגה נהדרת בתיאטרון הבימה

חג שמח

 

נפלה בזכותי ההזדמנות לצפות בהצגה הנהדרת "מה עושים עם ג'ני?

 

מיד כשראיתי את תמונת הנושא של ליא קניג ודבורה קידר על אופנוע הסירה פרצתי בצחוק. פרץ נעורים ושובבות בוקעים מתמונה זו. ובכלל לראות הצגה עם השחקנית המהוללה ליא קניג וכל הצוות הענק והדגול לצידה השתוקקתי כבר להגיע לאולם בתיאטרון הלאומי "הבימה" ולהיות נוכחת בהצגה מאת דונלד ר.ויילד שתירגם שמוליק לוי, עריכה ובימוי הלל מיטלפונקט, עיצוב תפאורה – אלכסנדרה נרדי. עיצוב תלבושות- עפרה קונפינו.

מוסיקה- שפי ישי, עיצוב תאורה- מאיר אלון. תנועה- שרון גל.

מנהלת ההפקה- דקלה פרבר, עוזרת במאי- חמוטל פוסקלינסקי.

שירים- "הגוספל של ג'ני"- הלל מיטלפונקט

"הראפ של ג'ני: – שפי ישי.

השחקניםיות המשתתפים/ות:

ג'ני איטון- כוח טבע- ליא קניג

אלן אלקוק- בתה הבכורה- מאיה מעוז

שרלוט ווין- בתה הצעירה- ריקי בליך

אודורה האלברשטרם, גיסתה של ג'ני= דבורה קידור ופלורנס בלוך

וולטר סימן, חבר של אלן, גרונטולוג- רוי מילר/אמנון וולף

פול, חבר בלהקת רוק- שחר רז/בן פריד

פלויד, חבר בלהקת רוק- דורון עמית

הוגארט, מתווך דירות- שחר רז/בן פריד.

היו בעבר הפקות קודמות:

1977- בתיאטרון הקאמרי- ביים היי קיילוס ותירגם דוד אבידן ואת ג'ני שיחקה חנה מרון עליה השלום.

2002- תיאטרון בית ליסין- גם כאן תרגומו של שמוליק לוי המוכשר ובימויו של  של רוני פינקוביץ כשאת ג'ני שיחקה תיקי דיין.

 

המחזה מספר את סיפורה של ג'ני – אלמנה בת 75 שהייתה נשואה במשך 47 שנים חיים שיגרתיים לבעלה, לא עשתה מה שהיא אוהבת ולמעשה דוכאה באיזושהו אופן. כעת היא מרגישה שחרור עילאי ובמקום לשקוע לאפילה ולזקנה היא פורצת בחיים חדשים, חיים צעירים, חיים תוססים כמו השמפנייה שהיא שותה ובכמויות, מתרועעת עם בחורים צעירים , מנגנת ורוקדת ושומו שמיים מציירת ציורי עירום אירוטיים וחיה חיי חטא עם גבר צעיר ממנה שלמעשה- (מה שהיא לא יודעת ) – משתלט לה על הכסף והיא לתומה חושבת שהוא "משחק" עם הכסף שלה בכדי להפיק לה רווחים אך ורק לתועלתה האישית. ולא כך הוא הדבר.

היא מאושרת ולפחות חושבת שהיא מאושרת. תוך כדי מגיעות אליה בנותיה, כשבכורתה מתחננת בפניה שתפסיק לעשות "בושות" למשפחה, שתעצור את המפגשים עם הבחורים הצעירים ובמיוחד עם מר שניצר. ודי לציורי העירום הנילוזים שמשפיעים על "נפשו הרכה" של בן השכנים הצעיר. היא מנסה להניא אותה מהשמפנייה ולעצור לה באיבו את כל השינוי שמתחולל בה. היא לא מקבלת את אמה בצורה זו ואילו הבת הצעירה ההריונית האוהבת את אמה אהבת נפש ממש, מצליחה כן להבין את האושר של אמה, מה שלא היה לה כל השנים, מתחברת אליה ובהיותה ממילא יותר קרובה מאשר אחותה הבכירה לאמן, היא מסוגלת להבין את אשר מתחולל בליבה ובנפשה של האימא. היא לא רוצה לעצור את הכל, היא שמחה בשמחת אמן. 

יש גם את גיסתה של ג'ני – שמזקנה חולנית נרגנת וטרוניה תמיד בפיה , כן מנסה להתקרב לג'ני ולהבין את נבכי נשמתה וכן מוצאת את החיבור איתה בשמחה ובפתיחות זה רק עושה גם לה טוב.

בסופו של דבר ג'ני ברגעים מסויימים נכנעת לזקנה ונתספת לייאוש. 

אהבתי את החיבור בין כל צוות השחקניות והשחקנים המוכשרות והמוכשרים שנכנסו היטב לתוך נעלי הדמויות וכולן/ם ביחד "רקדו" את ההצגה בהרמוניה נפלאה והיטיבו להעביר את המסרים בצורה הטובה ביותר.

ראיתי בהצגה את הפחדים והקושי מזקנה ,את אי הקבלה ויחד עם זאת את סגנון האנשים שכן שוקעים למרה שחורה, במקום לקבל זאת באהבה, הרי נגד הטבע אי אפשר ממש ללכת. אך אפשר לעשות זאת באיזון ובטעם הגבול הטוב. יש אנשים שזה יותר קשה להם. תלוי גם בבריאות האדם כמובן. אך חס וחלילה לאבד את החיות והשמחה, צריך ללמוד עם הזקנה ובד בבד לשמור על שמחת החיים ולא לוותר על תחביבים, להנות מכל רגע שיש בבריאות טובה. 

כמובן שהיו לי ציפיות גדולות מהשחקנית הענקית ליא קניג שכל כך אהובה עליי ,אך כאן דווקא הפתיעה אותי דמות הגיסה אודורה שגם פלורנס בלוך הכשרונית וגם דבורה קידר משחקות את דמותה לחילופין. ודבורה קידר הגדילה לעשות ונכנסה כל כך טוב לתוך הדמות החולה השיגרונית תדיר. וזה היה משחק מדהים מצידה. ממש אהבתי.

ההצגה כולה רצופה בקטעים מצחיקים מאוד ,גם מרגשים ומרתקים, וניתן לחוש הזדהות גם עם דמויות השחקניות הצעירות והצעירים וגם עם דמויות הקשישות שנאחזות בחיים. 

שעה וארבעים רצופות של עונג צרוף ,צחוק ואהבה, התרגשות ומורא .אני ממש אהבתי ,כן גם הפרטנרית שהגיעה איתי.

נהניתי , צחקתי ,העברתי בעונג רב כמעט שתיים עילאיות של צפייה בהצגה כל כך מוצלחת עם צוות מדהים. 

אני חייבת לשבח גם את התפאורה הנהדרת ובכלל הכל היה לעילא ועילא.

תודה רבה על עוד הצגה איכותית שנונה וטובה מבית היוצר של התיאטרון הלאומי – תיאטרון הבימה.