זה תסריט מוכר לרובנו: אחד מבני הזוג חוזר מהעבודה ומגלה שהפרטנר שלו עסוק במשהו אחר, לא ממש שם לב או מתייחס להגעתו.
בפנים משהו מתכווץ, יש תחושה של עלבון, זעם, תסכול והראש מתחיל לחשוב…"איך זה?", "היא בטח לא אוהבת אותי", "הוא בכלל לא שם לב אלי".
או למשל התסריט הזה: אחד מבני הזוג מתקשר במהלך היום לפרנטר שלו ואין תשובה בצד השני. הזמן עובר…שעה, שעתיים והנה שוב אותו עלבון, כאב וכעס עולים מבפנים עם המחשבות המוכרות: "היא בטח לא אוהבת אותי", "הוא בכלל לא שם לב אלי", "אולי יש לו מישהי אחרת".
בתור מי שגדל עם חרדת נטישה עמוקה, אני יכול להעיד בעצמי כמה קשיים בזוגיות ויחסים חוויתי בעקבות החרדה הזו ובעיקר, כשלא הייתי מודע אליה.
כשאנחנו נעשים מודעים לקושי שלנו, אנחנו יכולים לדבר, לתקשר ולהבין אותו ולא להאשים את האחר וכך נחסכים הרבה משברים, כאבים וקשיים.
נקודה חשובה לגבי חרדת נטישה היא שכולנו חווים אותה במידה כזו או אחרת. מכיוון שאין מספיק מודעות לנושא, קל להתבלבל ולחפש את גורמי האשמה בעצמנו, בבני או בנות הזוג שלנו או בגורמים אחרים.
חרדת נטישה היא חוויה פנימית, היא פחד תמידי שלא אוהבים אותנו, שתמיד יעזבו אותנו בסוף, שאי אפשר לאהוב אותנו באמת, שאנחנו לא באמת ראויים לאהבה, לקרבה ובטחון ולכן אסור לנו לבטוח באף אחד עד הסוף, אסור לסמוך על אהבה, אסור להתקרב באמת ולהיות רגישים ופגיעים.
זהו כאב פנימי עמוק שמוסתר הרבה פעמים מפני השטח ומעורר בנו דאגה, לחץ, חשדנות, עלבון, כעס, צורך להתרחק ולהתבודד או לחלופין צורך אובססיבי לאחוז במישהו, לשלוט בו באופן מניפולטיבי וכוחני ולוודא היטב שהוא לא ילך וכל זה מוביל לכאב, חוסר יציבות וקשיים רגשיים שוב ושוב מבלי שנבין למה.
חרדת נטישה יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות וצורות חשיבה שונות כמו קנאה, חשדות, קושי לתת אמון, קושי לבטוח, דרישות לקבל הוכחות לנאמנות, קשיים באינטימיות, מחשבות אובססיביות על בגידה ואנשיםאחרים ועוד.
מי חווה חרדת נטישה?
חרדת נטישה חווה כל מי שגדל אצל הורים שלא ידעו או לא יכלו לתת יחס קשוב, מבין ואוהב מספיק. הורים שהיו עסוקים מידי, עצבניים מידי, מתוסכלים מידי, מדוכאים מידי או פשוט מרוחקים, סגורים, נוקשים או במקרים קשים יותר, מתעללים ופוגעניים.
אצל כל מי שגדל אצל הורים שפשוט לא ידעו לתת לילד או לילדה שלהם תחושה של יציבות, של בטחון, של הקשבה, של אישור ואהבה שנשארת ולא נעלמת, נעדרת, נגזלת או נלקחת שוב ושוב.
הקושי הבסיסי עם חרדת נטישה הוא פנימי, אבל הוא מתבטא באופן מורגש מאוד ביחסים ובזוגיות.
לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו מסתדרים היטב לבד עם עצמנו, אבל ברגע שאנחנו נכנסים לזוגיות או יחסים אינטמיים, כל ה"שדים" הפנימיים של חרדת הנטישה עולים וגואים.
זה מורגש מאוד בזוגיות וזה מרחיק, מחליש, מיאש ומערער בכל פעם שאנו מגיבים באופן לא מודע מתוך חרדת הנטישה שלנו.
חרדת נטישה היא הגורם העיקרי להתנהגויות שאנחנו לא מבינים כמו התפרצויות זעם, נטייה להעלב באופן כרוני, תוקפנות, קשיים באינטימיות, צורך להסתגר, לברוח, לבגוד, או לנסות לאחוז ולשלוט באחר.
חרדת נטישה היא גם הגורם העיקרי לרגשות אשמה שלנו ולביקורתיות העצמית שבאה מתוך חוסר הבנה של המניעים שלנו לנהוג שוב ושוב באופן שגורם לכאב, אכזבה וריחוק ביחסים.
חרדת נטישה היא הדרך שבה הילד או הילדה הפנימיים שלנו (העולם הרגשי התת מודע שלנו) מנסים לגונן על עצמם מפני פגיעה כואבת בדמות נטישה.
פגיעה כואבת שהחווינו בילדות שוב ושוב כשלא הרגשנו אהובים ובטוחים אצל הורינו ושהולכת איתנו היום ואפשר להרגיש את זה אפילו בגוף, בנשימה לחוצה ולא מלאה, במתח שיש בכתפיים, בפנים, בחזה ובמקומות אחרים בגוף.
חרדת נטישה כהזדמנות ומתנה
אפשר ללכת סחור סחור, אפשר לנסות לפתור בעיות וקשיים ביחסים על ידי שיחות שמנסות לגשר ולפשר. אבל מהנסיון שלי גם באופן אישי וגם מתוך עבודה עם אנשים, אני מגלה שרק התייחסות כנה, אישית, עמוקה ורגישה למקורות חרדת הנטישה שלנו, מאפשרים לנו לקחת אחריות, להבין את הרגשות שלנו ולהביא איכויות של חמלה, אהבה, סליחה ושלווה אל המערבולת הרגשית שבוחשת בנו ומעוררת בכל פעם מחדש את הלחץ, הזעם, החרדה והכאב ביחסים.
ויש גם מתנה גדולה שמחכה להתגלות בחרדת הנטישה. המפגש עם החרדה העמוקה שלנו הוא ההזדמנות לחזור ולהתחבר לרגשות שלנו, לעוצמות הפנימיות שלנו, אל כנות עמוקה יותר, אל השמחה שנשכחה בתוך הריצה הלחוצה של החיים, אל אותו ילד או ילדה פנימיים שהם מקור השמחה, ההנאה, היצירתיות והעוצמה שלנו.
כשאנחנו לומדים להכיר בכנות במניעים הרגשיים העמוקים שלנו, בחרדת הנטישה שמנהלת אותנו, במצוקה רגשית שאף אחד לא אשם בה, אנחנו יכולים ליצור תקשורת כנה ואוהבת ביחסים שלנו וגלות מקור עצום של אהבה פנימית שמפנה אותנו מהצורך להאחז, לשלוט, לנקום, או להתעסק באופן אובססיבי באחרים.
האהבה שאני מדבר עליה היא אהבה עצמית כמובן. זוהי הקשבה וקרבה שלנו אל הרגשות שלנו ואל המקומות הכואבים שלנו, היא יכולת להאמין בעצמנו, להשלים עם עצמנו לבטוח בכל מה שאנחנו כעת ומתוך כך לבוא אל היחסים או הזוגיות שלנו עם תחושה של בטחון עצמי, עם יכולת לתת הזדמנות אמיתית לאהבה ולתקשורת שהיא לא קורבנית או מאשימה אלא כנה וברורה.
נכתב על ידי אלי קרסניץ– מטפל רגשי, מלווה בתהליכי התפתחות אישית וזוגית. מפתח גישת"להכיר בעצמי" לריפוי וצמיחה מתוך הכרה ואהבה עצמית.