מדיטציה טבעית וקונלון

אני שוב בוהה, סתם כך מבלי שמחשבות יתרוצצו לי בראש…מה שבעצם מנסים לעשות במדיטציה.

פעם הלכתי לשיעור ניסיון במדיטציה.
אם ישיבה ברגליים מסוכלות במשך 45 דקות אינה קשה מספיק (ההודים פשוט בנויים אחרת),
אז הנסיון של 'לא לחשוב' משך אותו זמן (או לראות את המחשבות באות והולכות לפי הנחיית המורה),
היה מבחינתי בלתי אפשרי בעליל.

נחזור ל"שוב" בוהה.
כשהייתי קטנה, הייתי בוהה המון-עד שעין ימין היתה בורחת הצידה (חולשה של שריר העין). כך, שמבחינתי, זוהי חזרה אל מקורות, או אל המקור=The Source.
כולנו מוארים מלידה, אך רובנו שוכחים מצב טבעי זה בעוד אנו עוטפים עצמנו במערכת ההפעלה התרבותית ותפיסת המציאות הקולקטיבית של הקהיליה בה אנו נמצאים.
אז אם ילדכם בוהה, Do not snap your fingers.

אם במדיטציה עסקינן, גם הקונלון הוא סוג של מדיטציה, רק שהיא יותר כיפית ובמרבית המקרים, עם תוצאה ישירה. אם לא על הפעם הראשונה, אז מתישהו כשה"שכל" (=mind) משחרר אחיזה.
מה שיפה ב"שחרור האחיזה" הוא, שזה יכול לקרות גם בזמן שאתה חושב!
הגוף הוא שקובע. ברגע שהגוף מתחיל לזוז מעצמו, בתזוזה הכי קטנה, משמעו שהשכל שחרר אחיזה.
את/ה עדיין חושב/ת: "רגע, אני הזזתי או שהגוף זז לבד", "איזו תזוזה מוזרה" וכד'

מספיק שפעם אחת הגוף זז מעצמו…זהו זה! אין דרך חזרה. זה יקרה שוב ושוב. התנועות והרטט רק ילכו וייגברו.

יתרון נוסף הוא שהישיבה בקונלון היא נוחה-על כסא.

התמורה מיידית-תזוזות הגוף משמען שחרור חסימות פיזיות ונפשיות.
את/ה בדרך לבריאות, שלווה, שמחה ו….הארה.
      לחץ על הקישור לאתר שלי >>