שנה אזרחית חדשה החלה, ונראה כאילו כל החברות והספקים החליטו להעלות מחירים.
אומנם 2010 הייתה שנה מצוינת מבחינת מדדים כלכליים: המשק צמח ב 4.5%, הבורסה עלתה ב 16%, והתברר שאנחנו מדינה עשירה בגז. אבל המדדים האלו העשירו יותר את מי שיש להם כסף, והעמיקו את הפערים החברתיים בארץ.
לצד המדדים האלו היו גם מדדים אחרים: מחירי הדירות עלו ב 18%, מחירי המים עלו ארבע פעמים בשנתיים האחרונות, ועלו גם מחירי מוצרי החלב, הלחם והדלק.
איך מתמודדים עם עליית המחירים?
רובנו לא מאמינים שאפשר לעשות משהו כדי לשנות את רוע הגזירה. אבל אפשר: ראו את דוגמת מחירי המים והמלחמה שמתנהלת בעניין. הפגנות, שביתות ומחאה ציבורית נרחבת הצליחו לבטל את העלייה של 5% במחירי המים לצריכה פרטית שתוכננה לינואר, ועדיין לא הסתיים המאבק בתאגידי המים והתעריפים.
לרוב, קשה לנו למצוא את הזמן, לבזבז יום עבודה, למצוא סידור לילדים, לאזור כוחות פיזיים כדי לצאת להפגין ולצעוק. כל הכבוד למעטים שעושים זאת, הם נלחמים, ואנחנו נהנים מזה.
אבל אפשר להשפיע גם בשקט, כי הכלכלה מבוססת על משקי הבית, והרוב השקט משפיע על כוחות השוק לא פחות מהמיעוט המפגין.
אם השכר שלנו לא משתנה והמחירים עולים, עלינו לשנות את הרגלי הצריכה שלנו, אחרת נחרוג מהתקציב וניכנס לסחרור. אך למרות העלאות המחירים, אפשר להסתדר עם מה שיש. לקנות קצת פחות מוצרי חלב, להסתפק בלחם זול יותר ולנסוע לעבודה עם קולגה.
בעקיפין לא רק נחסוך אלא גם נשפיע על כוחות השוק ובסופו של דבר על המחיר.
לחם אחיד במקום אגוזים
הפחתת הצריכה
כשמחיר העגבניות עולה, קונים פחות עגבניות. לאט לאט המחיר יורד ומתייצב וגם הכמות בהתאם, כך גם במוצרים אחרים.
נכון, זה לא עובד על הכל, ולא כל המחירים במשק נקבעים לפי היצע וביקוש. בטח לא במונופולים כמו מים, חשמל ואפילו לא בדלק (מול מונופולים רק הפגנות, שביתות ומאבקים מתוקשרים עובדים), אבל הורדת כמות הצריכה הכרחית לטובת המשפחה, ומשפיעה על כלל החברה בשימוש יעיל יותר במשאבים מוגבלים כמו מים וחשמל.
חיפוש אלטרנטיבות זולות
לא קל לצמצם שוב ושוב את הצריכה כל פעם שהמחירים עולים. יש מוצרים רבים שחייבים לרכוש באופן קבוע, בלי קשר למחיר: תרופות, חינוך, ביטוחים – הביקוש של אלה קשיח. אבל דווקא סעיף המזון, שנדמה שהוא בסיסי וקיומי, הוא הגמיש ביותר. בו ניתן לצמצם כמויות, או לחפש אלטרנטיבות זולות יותר: גם בבחירת הרשת בה קונים, גם בהשוואת מחירים בין יצרנים שונים, ואפילו בקניית מוצרים תחליפיים. למשל, לרכוש גבינה לבנה במקום צפתית, לחם אחיד במקום לחם אגוזים, או תפוחים ולא תותים.
חסכון בדלק
האוטו חייב לנסוע על דלק. אבל האם אתם חייבים לנסוע באוטו? אולי אפשר להסתדר עם רכב אחד? לפעמים מונית זו לא מילה גסה. אפשר גם ללכת יותר ברגל, לנסוע עם חברים, או להחליף לרכב קטן וחסכוני יותר.
אל תחכו לעליית המחירים – חיסכו כבר עכשיו
ככלל, לא צריך לחכות להעלאת מחירים כדי להתייעל בהוצאות. עשו סקר שוק. בידקו מחירים של מתחרים. הסתיימה תקופת ההתחייבות בכבלים? קבלו הצעה מחברה מתחרה ונצלו את ההזדמנות לבדוק גם מחירי אינטרנט וטלפון. בידקו לפחות בשלוש חברות שונות – יש תחרות, הם רוצים אתכם ומוכנים להוריד מחירים – צריך רק לבדוק. כך גם עם חברת הסלולאר: אתם משלמים חשבון מנופח? קודם כל דברו פחות, אחר כך חפשו מסלולים זולים יותר, ואם לא מצאתם – חפשו בחברות מתחרות.
הספר שלך נהדר? יופי, מי אמר שהספר הזול יותר לא נהדר גם? יש גם את אלו שבאים הביתה, הם לא זולים בגלל שהן פחות טובים. פשוט יש להם פחות עלויות.
המחירים עולים כל הזמן. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך ולעצום עיניים. חייבים כל הזמן להיות עם היד על הדופק ולוודא שאנחנו חיים לפי היכולת שלנו.