בשלהי שנת 2016, נשמע הגיוני שאחוז הנשים והגברים בהייטק יהיה שווה. הרי אנחנו שומעים על לא מעט נשים שמנהיגות חברות ענק (מריסה מאייר מ-yahooהיא רק דוגמא אחת), נשים רבות היום לומדות הנדסה, מתמטיקה, ומדעי המחשב ובכלל, הייטק אינו תחום שלגברים אמורים להיות בו יתרונות כלשהן על נשים מבחינת יכולות וכישורים.

אלא שכידוע לכולנו, המצב שונה בתכלית: רק 35 אחוזים מהמשרות בהייטק מאוישות על ידי נשים. נתון זה עולה מסקירה שפרסם משרד האוצר לרגל יום האשה שחל במרץ האחרון. אז מדוע לא מועסקות יותר נשים בהייטק, מהם האתגרים העומדים בפניהן ומהן המגמות העתידיות? במאמר זה ננסה להשיב על שאלות אלה.

עבודה בהייטק – פער לרעת הנשים בשיעור המועסקים בתפקידי ליבה

כאשר צוללים לעומק הנתונים מגלים שהמצב עוד יותר גרוע ממה שתואר לעיל. שכן, "עבודה בהייטק" היא מושג די מעורפל, שלא בהכרח מתייחס לתפקידי ליבה כמו תכנות ופיתוח. רבות מהנשים בהייטק עובדות למעשה בתפקידי אדמיניסטרציה ומשאבי אנוש; כך שכאשר מתבוננים רק על תפקידי הליבה בסוגי עבודה שונים בהייטק, כמו פיתוח תוכנה וחומרה, נשים מהוות רק 26 מהאחוזים במשרות אלה. זה גם מסביר באופן חלקי את פערי השכר בתחום, שכן תפקידי ליבה מתוגמלים יותר מתפקידים אדמיניסטרטיביים; אם כי חלק מהפער מתייחס גם לנשים וגברים שעובדים במשרות זהות ומקבלים שכר שונה.

מדוע נשים פחות מגיעות להייטק ולתפקידי ליבה בו?

ההסברים לתופעה בגינה יש פער משמעותי לטובת גברים בהייטק מבחינת אופי המשרות והשכר נעוצים עוד בבית הספר. בתיכון, פחות נשים בוחרות ללמוד מקצועות מדעיים שיכולים להוביל בהמשך לבחירה לעבוד בהייטק כגון מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, ובהתאם, פחות נשים לומדות מקצועות אלה באוניברסיטה.

סביר להניח שמה שתורם לכך, בין היתר, הוא הסללה מגדרית ששורשיה מתחילים עוד בילדות, אז מכוונות ילדות אל משחקים ופעילויות שנחשבים "נשיים" יותר כגון בובות, טיפוח עצמי, ריקוד ועוד, בעוד שאת הילדים מעודדים לשחק במטוסים, משאיות ומשחקי מחשב.

מלבד זאת, ילדים וילדות מפנימים לא פעם מסרים שהם שומעים בבית, בסביבה ובמסגרות חינוכיות, לפיהם נשים פחות מוכשרות מגברים בתחומים מתמטיים וטכניים ובכישורי מחשב; וכך הרבה נשים חושבות שהן כלל לא מסוגלות להצליח בתחומים אלה.

גורם משמעותי נוסף הינו העובדה שנשים הם עדיין הגורם העיקרי במשק הבית עליו מוטלות עבודות המשפחה, וכמובן – נשים הן אלה שיולדות ומטפלות בילדים באופן אינטסיבי, לפחות בשנה-שנתיים הראשונות לחייהם. דבר זה גורם לכך שנשים זקוקות לא פעם למשרות מותאמות לאורח חייהן כאמהות, ולא כל מקומות העבודה מתגמשים לפי הצורך. יש אף מקומות עבודה שמראש מעדיפים להעסיק פחות נשים, מהחשש שאלה ייכנסו להריון ויעזבו את העבודה לזמן ממושך – התנהלות שאינה חוקית מצד המעסיקים, כמובן.

היעדר שיעור שווה של נשים בכירות בהייטק פוגע בתחום

המיעוט של נשים בהייטק פוגע לא רק בנשים, להן מגיעות הזדמנויות שוות ותפקידים דומים, אלא גם בענף עצמו. מחקר שפורסם במגזין העסקים "פורבס" ב-2014 קבע כי נשים ובפרט נשים בתפקידים בכירים יכולות להעלות את סיכוייה של חברה להצליח. זאת, מאחר שנמצא שחברות שנשים מובילות אותן משפרות את הביצועים הפיננסיים שלהן ואף מרוויחות סכומים גבוהים יותר. על פי המחקר, ניהול נשי נחשב ליעיל יותר, ומבוסס על יותר מו"מ ושיתוף פעולה.

העתיד, לכל הפחות, נראה מבטיח יותר: בעקבות החלטת ממשלה, ישנו צוות היגוי הפועל לגיבוש ויישום מדיניות שתגביר את שילובן של נשים בתעשייה, בין היתר על ידי עידודן להירשם לתחומי לימוד רלוונטיים.