מדינת ישראל היקרה.
היי אני דני,
אני בת 20,
ואני מפחדת ללכת ברחוב.
אני כבר בת 20 ומפחדת ללכת גם ברחוב מואר והומה אדם כשאני לבד.
אני דני, אני בת 20 ואני מרגישה שאני חפץ.
שכל אחד, בכל מקום,יכול לעשות בי מה שהוא מוצא לנכון.
להסתכל עליי, לזרוק מילה, לגעת,
או לקחת אותי למקום קצת יותר שקט, להפשיט אותי ולחדור לי לגוף, לחדור לי לנפש.
ולא משנה כמה אנסה – אני לא מרגישה שאצליח להתנגד, וגם אם הצלחתי, גם אם הפעלתי כוח מה זה משנה? הרי אם אתה מגן על עצמך אתה אשם, ואפילו לא ראוי לחנינה!!
וזה לא משנה מה אורך החצאית שלי,
לא משנה איך אני נראית,
אם בחרתי לצאת מהבית בג?ינס צמוד או בטרנינג או בחזייה.
אני דני, ואני מרגישה שאני הולכת עירומה ברחוב.
מדינת ישראל, לקחת לי את החופש להסתובב ברחוב בלי לפחד.
לקחת לי את החופש להתלונן ולהרגיש בטוחה שמשטרת ישראל ומערכת המשפט יעשו צדק עם אדם שרצח לי את הנפש.
גרמת לי להבין שהחיים שלי, הנשיות שלי, והבריאות הנפשית והפיזית שלי לא שווים יותר מעסקת טיעון, מחנינה אחרי חמש שנים, או מהתעלמות מוחלטת מהתלונה שלי.
אני מכירה כל כך הרבה נשים, יותר מדי נשים שעברו תקיפה מינית, שעברו אונס, וכמעט כל בחורה שאני מכירה עברה הטרדה.
שלא לדבר בכלל על גברים שנאנסו, הוטרדו, או הותקפו. כי גם כאלה לא חסר.
אתם אומרים לנו להתלונן, אבל זה לא מזיז לכם שם למעלה,
כי זו מערכת שבנויה על עסקאות טיעון של ?תכסו לי את התחת ואני אחזיר לכם בהזדמנות?.
אתם אומרים לנו שאנחנו בטוחות, אבל אלופים בצה"ל, נשיאים, מנכלים, בעלי הון, כולם יוצאים נקיים מדי, כשיותר מדי נשים וגברים סובלים מנזקים פיזיים ונפשיים שאני לא מאחלת לאף אדם בעולם. והאבסורד?! האבסורד הוא שהתרופה היחידה שיכולה לעזור להם או להקל עליהם בכלל לא חוקית!!!!
אתם אומרים שאנחנו שוות אבל רק עלינו מוטלות סנקציות לבוש כאלה ואחרות אפילו במקום הכי חשוב כאן!
אני בת 20 ואחותי בת 8.
ואני מפחדת שזו המציאות שהיא תגדל אליה.
מציאות שבה היא לא שווה כלום, המילה שלה לא שווה כלום, והגוף שלה הוא לא יותר ממקור לסיפוק מיני של חולי נפש כאלה ואחרים.
מדינת ישראל היקרה. התייאשתי ממך.
אני דני, אני בת 20, וגרמת לי לאבד את התקווה שיהיה פה טוב.