יש כל כך הרבה דרכים לתחמן את הממסד. כולנו תחמנו בבי"ס, בצבא, את הרשויות, את מקום העבודה. מי פחות ומי יותר.
אבל למה הם עושים את זה לי? הם לא יודעים שאני אוהבת אותם ורוצה רק בטובתם? ובכלל, אני ממסד שצריך לתחמן אותו?
הדרך הכי מוצלחת במשפחות שבהן להורים גישות שונות בנושאים קריטיים כמו אכילת ממתקים, זמן מסך וכד', היא לנקוט בהפרד ומשול. כן, זו לא רק טקטיקה צבאית. האויב נמצא בבית בדמות אמא ואבא. "הפרד ומשול" היא טקטיקה עתיקת יומין ויעילה מאוד.
הולכים לאמא, מבקשים משהו, נענים בסירוב. הולכים לאבא, אומרים: "אני לא מוצא את אמא", מבקשים את אותו דבר ונענים בחיוב.
או: הולכים לאמא, מבקשים משהו, נענים בסירוב ועונים: "אבל אבא הרשה", אמא נאנחת ואומרת: "טוב, אם הוא הרשה אז בסדר". אבא מופיע, אמא מזעיפה לו פנים ומסתבר שאבא בכלל ירד לעשן קודם סיגריה ברחוב ואף אחד לא שאל אותו.
(אגב, גם אצלכם יש חלוקת תפקידים מגדרית בעניין הזה?)
זה סוג אחד של תחמון. דרך אחרת היא לענות תשובות בלתי הגיוניות שלא משאירות מקום להמשך השיחה. למשל: הילד אכל רק פתיתים, לא נגע בכלל בשניצל. אני מבקשת שיחכה עם הקינוח, שיאכל עוד קצת קודם. התשובה: "אני לא אוכל שניצל בצהריים". טוב, הרגלים באמת קשה לשנות… דוגמא נוספת: כשהאמצעי היה בן שלוש וקצת, הוא הניח גולה על שפתי אחיו התינוק ששכב על השטיח, במטרה להכניס אותה לפיו. אחרי שהתעלפתי כמעט, המפגע הורחק וניתן בפעם האלף ההסבר בדבר חפצים קטנים ותינוקות, הפעוט ענה: "אבל לא היה לי איפה לשים אותה".
את הטכניקה של חנופה בטח כולם מכירים. הילדים במיטות. תוך דקה אני שומע צעדים קטנים ומהירים מתקרב אליי לסלון. אני הרוסה מעייפות ומרימה את הקול: "תחזור למיטה, ישנים עכשיו". הקטן בקול נעלב: "רק רציתי לתת לך נשיקה, חיבוק וליטוף". בפעם השלישית כשאני כבר קרובה לרדת מהפסים הוא מוסיף: "רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך".
וישנה השיטה של לעשות דברים בהיחבא. כשהקטן היה בערך בן שנתיים וחצי מצאתי אותו שוכב במיטה של אחיו הגדול, מחזיק בידיו מתחת לשמיכה שקית של סוכריות M&Mוזולל את תוכנה. המחזה היה כל כך משעשע שנתתי לו ליהנות ולא גיליתי לו שסודו נחשף.
ולבסוף, המתיקות שלהם שהם יודעים להשפריץ ברגעים הנכונים באמצעים שונים ומגוונים שפשוט ממיסה את הלב שלי. זה מתחיל בחיוך ועיניים צוחקות וממשיך עם בדיחות, חיקויים ושאר ירקות, שלרגע או שניים מסחררים את ראשי, ולפעמים גם לפרק זמן ארוך יותר.
מתי מפסיקים לתחמן? באופן ודאי אני לא מתחמנת יותר את הוריי. אני מנסה להיזכר בדרכי התיחמון שלי ולא זוכרת מקרים ספציפיים אך מהיכרותי את עצמי אני משוכנעת שהיו כאלה המון.