יש לי וידוי:
עד לפני חודש מעולם לא הדלקתי מזגן על חימום.
פשוט לא.
33 שנים של קיום חלפו להם מבלי שאפילו פעם אחת אדליק מזגן על חימום. איך זה קרה? הו, זה די פשוט. ראשית, אני יצור שסובל מאוד מחום ולא סובל כמעט בכלל מקור, אלא אם הוא קיצוני. שנית, מרבית חיי הייתי עם עודף משקל די גדול ואני לא בטוחה עד כמה יש קשר בין הדברים אבל כאישה שמנה כמעט אף פעם לא היה לי קר באמת ושלישית, בואו נודה באמת: בישראל אין באמת חורף. כלומר, אולי יש. בירושלים ובגליל העליון ובעוד כל מיני מקומות שכף רגלי לא דורכת בהם אבל בתל אביב אין.
אז מה קרה לפני חודש? מה השתנה?
ובכן, ישראל אמנם לא הפכה לקרה יותר והחורף הישראלי עדיין נמשך בערך שבוע אבל אני השתנתי.
בשנתיים האחרונות הורדתי במשקל עשרות ק"ג ופתאום התחלתי להבין את המוזרים האלה שמעידים על קור בחורף, לא קור כזה שנמשך כמה ימים בינואר אלא קור שמתחיל בראשית דצמבר ומסתיים לו אי שם בראשית מרץ. אשכרה קר. קר באמת. נכון, תל אביב היא עדיין לא ברלין ואין כאן מינוס מעלות אבל יש לא מעט לילות קרים בחודשים הללו. בחודש שעבר זה היכה בי סופית: התנור הקטן והמקרטע שרכשתי ב-60 שקלים בסופר פשוט לא מספיק. מצאתי את עצמי הולכת לישון במכנסי טרנינג עבים, 2 חולצות, שמיכת צמר ופוך ועדיין… קר.
ואז עשיתי מעשה. לקחתי את השלט של המזגן והתחלתי לחפש את הכפתור הזה שמעביר אותו ממצב קירור שהוא המצב הטבעי שלו אצלי למצב חימום. אני נשבעת במאור עיניי שלא היה לי מושג קלוש איך עושים את זה. המזגן הזה שרגיל שמפעילים אותו מסוף מאי-תחילת יוני ועד סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר מעולם לא פלט משהו אחר מלבד קור. בכלל לא הייתי בטוחה שיש אופציה כזו. בסוף מצאתי, לחצי, הדלקתי ו… בא לציון גואל.
אז זהו, שלא. לא גואל ולא נעליים. אחרי חצי שעה בדיוק סגרתי אותו בשאט נפש ובאכזבה גלויה. מה זה הדבר הזה? המזגן פלט אוויר חם, דחוס, עבש ולא נעים. הוא הפך את החלל לסאונה מהסוג הכי דוחה שאתם יכולים לחשוב עליו, כזה שבעיקר עשה לי חשק לחזור לתנור שלי וזה בדיוק מה שעשיתי. חזרתי לקור ולתנור החביב שלא באמת פותר אותו והתבאסתי.
ואז הגיעה חברה שלי, שירן לביקור. מה שאני אוהבת בביקורים של שירן זה שהיא מאמינה שכל ביקור אמור וצריך להתחיל בביקורת על המארח. מן קטע כזה. היא מדלגת בקלילות וטבעיות על "שלום" ו"מה נשמע" ו"מה קורה" ומתחילה את המפגש כבר בדלת הכניסה עם איזה משפט מחמם לב נוסח "מה נסגר עם הבלאגן הזה, אור?" או "את חייבת להחליף את התמונה הזו בסלון, זה נורא" וכמובן, איך אפשר לשכוח את "וואי וואי, הכיור מלא כלים… מה קורה איתך?".
גם הפעם היא לא פסחה על הביקורת. היא נכנסה לביתי, נמרצת וסוערת כהרגלה, הביאה לי חיבוק קל, ציינה שרזיתי (יופי, שירן! התחלה טובה!) ואז זה הגיע, כמעט מיד: "שאלוהים יעזור לי! מה זה הקור הזה?!? אין פה חימום, לעזאזל? איך את חיה?"
התנצלתי שהבית לא מחומם כראוי ואז ניצלתי את המומנטום וסיפרתי לה על הניסוי הקטן שערכתי עם המזגן. לא רציתי עצות, רק רציתי לפרוק את התסכול אבל אישה כמו שירן היא לא בדיוק הבנאדם לפרוק מולו תסכולים. לא, לא, היא הגיעה לעולם בשביל לתקן אותו. הרמתי ידיים בכניעה והגשתי לה את השלט תוך כדי שאני ממלמלת "הנה, תנסי בעצמך". היא בכלל לא טרחה לפתוח אותו, רק הסתכלה על המזגן ואז על השלט ואז עליי ואז שוב על המזגן ואמרה: "תגידי, את צוחקת עליי או מה? זה מזגן שנולד עם דוד בן גוריון! בטח שהוא לא מחמם! חשבת על הרעיון האוונגרדי שנקרא 'להחליף מזגן'"?
האמת שלא. לא חשבתי.
האמת היא שזה אפילו לא חלף לי בראש. נכון, המזגן באמת קצת ישן אבל בקיץ הוא עושה עבודה סבירה. ומה בכלל אני מבינה במזגנים? איך בוחרים מזגן? וכמה זה עולה? ולמי יש כוח להתעסק בזה?
שירן הסתכלה עליי המומה, אמרה לי שהיא לא מבינה איך אישה בת 33 מגיעה למצב שהיא לא מסוגלת לעשות סקר שוק בסיסי עבור מצרך בסיסי שאמור להיות בכל בית והבטיחה לעשות את זה עבורי כשתחזור הביתה ולסמס לי את התשובה. אמרתי לה בסדר וביקשתי להעביר נושא כי כמה כבר אפשר לחפור על זה שקר פה? יותר מעניין אותי לשמוע על הבחור החדש שהיא יוצאת איתו.
אחרי 3 שעות של ברברת בלתי נגמרת ומשלוח סושי אחד, שירן הלכה. הייתי בטוחה שהיא תשכח ממני וממצוקת הקור בביתי אבל לא. חברה נאמנה (וביקורתית) כמוה לא שוכחת גם את הפרטים השוליים ביותר.
היא סימסה למחרת בבוקר.
היא: "אינוורטר, תתקשרי להזמין"
אני: מה??
היא: תפוח אדמה! אינוורטר! רצית מזגן, לא?
אני: מממ… כן
היא: יופי, אז עשיתי כמה בירורים ומצאתי לך. אינוורטר תדיראן. אחלה מזגן, עובד מעולה על חימום ולא כזה יקר.
אני: אהה, אוקי
היא: מה, אוקי? את מזמינה, כן?
אני: בטח בטח
היא: אני לא מתכוונת לשבת עוד פעם בסיביר הזה שפיתחת בסלון שלך, כן? אם אין חימום, אני לא באה.
אני: טוב! טוב, קרצייה. אני אזמין.
היא: מעולה, תעדכני אותי אחרי ההתקנה.
כמה מזל שיש חברות. בלי שירן סביר להניח שלא הייתי טורחת להתניע את התהליך הזה לעולם. רק מהפחד שמא היא תגלה שסתם שלחתי אותה לעשות סקר שוק, התקשרתי להזמין את המזגן שהיא המליצה עליו. עוד שבוע החתיך החדש שלי אמור להגיע. בינתיים, למישהו יש שמיכת פוך רזרבית באזור אלנבי להשאיל לי?