הזמנה ל"ביסטרו" תמיד נשמעת טוב יותר מהזמנה למסעדה, משומה.
מראש זה גורם לצפות לאיזשהו ייחוד ולמנות מתוחכמות ואיכותיות יותר.
האם ביסטרו אמיליה עמד בציפייה? יחסית כן.
אז הגעתי לביסטרו אמיליה בדיזנגוף 88, והזמנתי שתי ראשונות, מתוך ידיעה שידיד שלי אוטוטו מצטרף לארוחה.
אופסס…מישהו הגיע באיחור ו"נאלצתי" להתמודד עם שתי הראשונות לבדי. איזה כיף!
ראשונה ראשונה הגיע טארט טאטן – פלפל וקישוא קלויים עם טפאנד זיתים מעל טבעות גבינת עזים וכל זה על מצע של בצק עלים אפוי בליווי קולסלאו סיידר. התמזגות של כלמיני טעמים שאני אוהבת על בצק פריך. נהניתי מכל ביס. גם הסלט שהתלווה למנה היה מצוין.
הראשונה השניה, ניוקי פונגי – בצק ניוקי גדול במילוי ראגו פטריות וגבינת עזים ברוטב שמנת ובזיליקום ופרמז'ן, הגיעה קרה.
שאלתי אם כך היא אמורה להגיע, ומיד תיקנו את הטעות. תוך כמה דקות נחתה מולי מנה חדשה – כלומר, אותה מנה אבל חמה. עכשיו היא כבר הייתה ממש טעימה, חמימה וקרמית, כמו שאני אוהבת.
ידיד שלי הגיע בדיוק לאחר שסיימתי לבדי את שתי הראשונות.
הוא גם הצהיר שהוא "לא כ"כ רעב" ולכן הזמין מרק כתום, שמורכב מבטטות, דלעת, גזר וחלב קוקוס.
כמובן שטעמתי לו. המרק היה מעולה. חם, סמיך ועשיר בטעמים.
אני, לעומת זאת, הזמנתי שניצל עגל.
הגיעו שני שניצלים מכובדים, בליווי פירה. בטוב ליבי תרמתי אחד לידיד שלי, שעשה פרצופים של לא שבע.
השניצל היה מצויין. דק, אך לא מדי. עשוי מעולה ומאוד מאוד טעים. גם הפירה היה מעולה, עשיר בחמאה קרמי וטעים.
זרמתי עם המלצות המלצרית לקינוח.
הראשון היה פיינאפל קרם – מלבי שמנת ברוטב אננס עם שבבי קוקוס. המלבי עצמו היה מאוד טעים, לרוטב פחות התחברתי.
השני היה קדאיף ספיישל – מנת קדאיף במילוי קרם גבינת עזים ומעל קרם עזים ופירות יער. נחמד, אך לא מעבר.
את הקינוחים שלי אני מעדיפה הרבה יותר מתוקים וקרמיים 🙂
לסיכום: רוב המנות היו טובות מאוד. הקינוחים קצת התפשלו, אבל יכול להיות שלא הייתי צריכה לזרום עם המלצות המלצרית, והייתי מקבלת משהו יותר לטעמי.