הגיע אלי זוג הורים מגבעתיים, עם שתי בנות. האחת בת שנתיים וחצי והשניה בת 11 חודשים. הבעיה שהציגו בפני הייתה שהילדות (בעיקר הגדולה) לא הולכות לישון לפני 12 בלילה, וגם אף פעם לא במיטה שלהן.
הם היו כבר אצל פסיכולוגית ילדים שאמרה להם להחשיך את כל הבית, לעשות כאילו הם בעצמם הולכים לישון ולחכות במיטה עד שהילדות נרדמות, זה כמובן לא הצליח אלא רק הוסיף עוד מתח, כי עכשיו גם אסור להם לעשות כלום הם צריכים לחכות במיטה שלהם לפעמים שעה או שעתיים עד שהילדות נרדמות…
פגשתי הורים מותשים (הם נרדמו לי מול העיניים) ואובדי עצות, התחלתי להכניס קצת סדר לבית.
כללי השינה שכדאי לכם לאכוף
לתת לישון פחות בצהריים. אמרתי להם לדאוג שהילדה הגדולה תישן פחות בגן (לבקשמהגננת שתעיר אותה אחרי שעה) כדי שהם יהיו בטוחים שהילדה באמת עייפה.
ליזום שיחת כללי הבית. ליזום שיחה עם הילדה ולומר לה שעכשיו יש חוקי שינה חדשים בבית. כל אחד ישן במיטה שלו, והולכים לישון בשעה תשע. (תשע זה עדיין קצת מאוחר, אבל ההורים הרגישו יותר נח להתחיל את ההרגלים החדשים בצורה הדרגתית).
ליצור שגרת שינה. לחשב נכון את הזמן לקראת השינה: ארוחת ערב, מקלחת,כדי להצליח להיות מוכנים במיטה בתשעובלי לחץ.
לא להתייאש. כשמגיעה שעת השינה, לשים את הילדה במיטה, אפשר לשבת איתה, לקרוא לה סיפור ואח"כ לומר לילה טוב ולצאת.
אם היא בוכה (מה שכנראה יקרה),אפשר להכנס אליה, ללטף אותה בנחת ולומר לה שעכשיו צריך ללכת לישון. אפשר להבטיח לה הפתעה טעימה לבוקר אם אכן היא תלך לישון יפה,ולצאת אחרי כמה דקות. אפשר להכנס אליה מדי פעם, לומר לה שאתם שם אבל לא להתעכב שם יותר מכמה דקות.
לא לשכוח. מטרת הכניסה לחדר שלה היא לא כדי להרגיע אותה, זה בטח יגרום לה דוקא לבכות יותר (כדי לנסותלשכנע אתכם להוציא אותה מהמיטה), אלא כדי לתת לה את ההרגשה והביטחון שאתם שם. אם היא תצא מהמיטה. לקחת אותה על הידיים, לומר לה שאסור לצאת מהמיטה וצריך ללכת לישון. בלי הסברים נוספים, ובלי לחכות להסכמתה, לשים אותה במיטה עם נשיקה.
עידוד ודברי שבח. בבוקר כמובן לעודד! לעודד! לעודד! לספר לה כמה אתם שמחים שהיא הלכה לישון במיטה שלה ויותר מוקדם מהרגיל. (תאמרו רק את האמת, אם היא לא הלכה לישון יפה אל תגידו זאת. תציינו רק דברים אמיתיים). אפשר, כמו שאמרנו, לתת הפתעה קטנה. עוגיה, ממתק.
ככל שתהיו בטוחים בעצמכם, כך יותר מהר תצליחו! ילד אף פעם לא מבזבז אנרגיות. הוא לא מנסה איפה שהוא מרגיש שאי אפשר, רק איפה שהוא מזהה "פירצה".
זה באמת מצליח
דיברתי עם ההורים לאחר כמה ימים, ואכן הילדה הולכת לישון בין תשע לעשר ורק במיטה שלה. היא גם אף פעם לא יוצאת מהמיטה! אמנם היא קוראת להורים שלה כמה וכמה פעמים לבוא למיטה וזה יכול גם לקחת חצי שעה, אבל זה נסבל.
השיפור עצום ועדיין נשאר על מה לעבוד. עכשיו המטרה שלי היא שהילדה תישן אפילו בשמונה, כך שסוף סוף יישאר גם זמן להורים להיות ביחד…