מה משותף לכרוב, מסטיק וממתיקים מלאכותיים?

זה קורה לכולם, בכל גיל, מספר פעמים ביום. וכשזה קורה, אנחנו מבקשים שהמטרד יפוגג באוויר, ומהר. כי למרות שגזים זו תופעה טבעית, עוד אחת מדרכיו של הגוף להיפטר מתוצריו המיותרים, קשה להתמודד עם מבוכה שהם גורמים (והבדיחות המפוקפקות שהם מעוררים). למרבה המזל, לא כולם קולניים, ולא כולם גורמים לריחות לא נעימים. ועדיין, גם אלה יכולים לגרום לאי נוחות רבה, בעיקר בגלל תחושת הנפיחות ומיחושי הבטן שמתלווים אליהם.  

החשודים המידיים: סוכרים וסיבים תזונתיים

באופן פרדוכסלי, דווקא חלק מהמזונות שנחשבים לבריאים ביותר, לחיוניים ביותר לבריאות מערכת העיכול, כמו דגנים מלאים וירקות ממשפחת המצליבים – הם שמייצרים את המטרד. מדוע? הסיבה העיקרית להווצרות הגזים קשורה לחיידקי המעיים.

 

מרבית הגזים נוצרים בגלל קושי של הגוף לעכל רכיבי מזון, בגלל אי סבילות של מערכת העיכול לסוגים שונים של סוכר או כתוצאה ממחסור באנזימי עיכול. למשל, לסוג של פחמימות שנמצאות בסיבים תזונתיים. כשמזון שלא עוכל מגיע למעי הגס, הוא משמש מצע לחיידקי המעיים "הטובים", ש"חוגגים" עליהם. כלומר, מפרקים אותם בתהליכי תסיסה. תוצרי תהליך הפירוק והתסיסה הם גזים.  

 

יש סיבה לריחות לא נעימים

כמות הגזים הממוצעת שנפלטת מגופו של אדם היא כחצי ליטר ועד ליטר ליום. רוב הגזים המיוצרים במערכת העיכול, כמו חד-תחמוצת הפחמן, חמצן, חנקן, ומימן, הם נטולי ריח. באותם מיקרים בהם בכל זאת מתלווה ריח לא נעים, זה בגלל שחרור כמות מסוימת של גזים שמכילים גופרית.

.

"כל האנשים מייצרים גזים", אומרת גילה אדלר, דיאטנית קלינית וספורט, מטפלת ברפואה סינית מסורתית, צמחי מרפא ודיקור סיני,"אבל הרגישות הבסיסית למאכלים משתנה מאדם לאדם. לכן אני ממליצה להיות קשובים לגוף, לשים לב מהם המזונות שגורמים לכך, ובשיטת האלמינציה, להמנע לחלוטין מאכילתם בשבועות הראשונים, ולהוסיפם לתפריט בהדרגה". 

החשודים הנוספים: משקאות מוגזים

אבל לא כל הגזים נוצרים במעיים: חלקם נכנסים למערכת העיכול על ידי בליעת אוויר, בזמן עישון, לעיסת מסטיק דיבור בזמן האכילה. יש שסבורים כי גם שתיית משקאות מוגזים תורמת לתופעה, אך הדעות חלוקות על כך.

 

ד"ר אורלי לבני, דיאטנית קלינית וספורט, ומרצה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות, חושבת כי רבים מבלבלים בין גזים במשקה לגזים שנוצרים במערכת העיכול. "שתיית משקה מוגז יכולה לגרום לשחרור קולני של אוויר מהקיבה (כגיהוק), אבל הם אינם מגיעים למעי הגס"

רשימת המזונות המועדים לפורענות:  

 

קטניות: עדשים, פול, אפונה יבשה, שעועית יבשה, חומוס

"אלו אמנם עשירים בסיבים תזונתיים", אומרת אדלר, "אך עשירים גם בתאית, שמערכת העיכול האנושית אינה יכולה לעכל".

 

דגנים מלאים: שיפון, שיבולת שועל, חיטה מלאה וכל מה שמכילה אותם (לחם, קרקרים, דגני בוקר)

לדברי אדלר, בדגנים מלאים יש קליפות שמכילות סובין "שאינו מתעכל במלואו במערכת העיכול האנושית".

 

ירקות ממשפחת המצליבים: כרוב, כרובית, כרוב ניצנים, ברוקולי, אספרגוס, לפת, צנון, גרגיר הנחלים ועוד.

הירקות האלה מכילים סוג של סוכר שנקרא רפינוז (ליתר דיוק, מדובר בתלת סוכר שמורכב מגלקטוז, גלוקוז ופרוקטוז). גם זה אינו מתעכל בגוף, לכן עובר פירוק ותסיסה על ידי חיידקי המעיים.

 

ממתיקים מלאכותיים: סורביטול, מניטול, קסיליטול

ממתיקים אלה, מסבירה אדלר, מכילים סוכר עם מרכיב כוהלי. כשצורכים אותם בכמויות גדולות, הם יכולים לגרום לפעילות מעיים מוגברת וכתוצאה מכך לריכוז חמרים גבוה בהרבה ממה שיכולה המערכת לספוג, והדברמוביל לגזים ולשלשולים.

 

מוצרי חלב

לקטוז הוא סוכר החלב שאנזים המעיים, הלקטאז, יודע לפרקו ולהפכו לסוכר פשוט. יש אנשים שמפתחים אי סבילות ללקטוז בגלל חסר של אנזים הלקטאז בגוף. 

 

 

מה עושים?

קבלו את כל הטיפים וההמלצות שיקלו את תחושת הנפיחות וימנעו או לפחות יקטינו את כמות הגזים:

 

משרים קטניות למשך 24 שעות, במים קרים. במהלך ההשרייה, ממליצה ד"ר לבני לסנן ולהחליף את מי ההשרייה מספר פעמים, כדי להגביר את פירוק הסיבים התזונתיים שהקטניות מכילות. בסופו של התהליך מבשלים את הקטניות במים טריים.  

 

מנביטים את הקטניות לפני הבישל, על מצע צמר גפן לח, כיומיים שלושה. עד שרואים בצבוץ של גבעול ירקרק מתוך הקטניות. שוטפים את הקטניות המונבטות ומבשלים כרגיל.

 

מקלפים את הקטניות, בתום הבישול.

 

מבשלים את הירקות המועדים לפורענות. חימום מרכך את הקליפה ומקל על עיכולה.

 

שותים חליטות קמומיל, שומר, זעתר, כמון, אניס, או שורש אנג'ליקה. כל הצמחים נחשבים כסופחי גזים. ההמלצה היא לשתות את החליטה לאחר הארוחה.

 

מוותרים על שתיית משקאות מוגזים ועל לעיסת מסטיקים.

 

מתבלים בזרעי קימל, אניס או שומר, ובכמון, שהם סופחי גזים טבעיים.

 

אוכלים ארוחות קטנות במקום ארוחה אחת גדולה. מומלץ לאכול לאט, כדי לא לבלוע אוויר.

 

מוסיפים לתפריט יוגורטים שמכילים חיידקים פרוביוטיים וסיבים פרה ביוטיים, שמעודדים גדילה של חיידקים פרוביוטיים.

 

נוטלים אנזימי עיכול (כמו תוסף לקטז, ואחרים) שניתן לרכוש בבתי טבע ובבתי מרקחת. 

 

מוציאים סוגי מזון חשודים מהתפריט, בשיטת הניסוי והטעייה. 

 

לסובלים מחסר לקטוז ההמלצה היא  לבחור במוצרי חלב שתכולת הלקטוז שלהם נמוכה יותר (כמו גבינות קשות ויוגורט). המלצה נוספת היא להתחיל ממנות קטנות ולהגדיל בהדרגה לפי הסבילות.