ביום ששי האחרון החלטנו להכין פיצה. הזמנו כמה חברים וזו היתה חגיגה קולינארית, בניחוח איטלקי. הפיצות יצאו מהתנור אחת אחת, כאשר גבינת מוצרלה המשובחת מבעבעת מעליהן והבצק דק דק, כמו בפרסומות.
אכלנו את הפיצות במהירות, כמו גרעינים, בכלל לא הרגשנו איך החתיכות נעלמות בתוך הפה אחת אחרי השניה, מענגות את החך, ומתגלגלות להן הלאה. מתיישבות באזור הבטן, הישבן והירכיים. אחת, ועוד אחת, ועוד אחת…
באיזשהו שלב הפסקתי לספור כמה פיצות הוצאנו מהתנור- נסחפנו לגמרי עם הכמויות, ההתלהבות של ההתחלה – עד שאחרון אורחינו התרפק לו על הכיסא בהבעה של שובע ועונג.
ואז, כשפגה האופוריה של הריח, נזכרו הבנות בקלוריות שבכל חתיכה. שלא נדבר על איזו יציקה זה יוצר בבטן, ואיך בדיוק חשבתי ללבוש ג'ינסים צמודים ליציאה ואוי למה אכלתי בכלל, זה הרי מינימום שבוע שעבוד לחדר כושר, בלה בלה בלה…
ואני חייכתי לי חיוך קטן וממזרי, כי אני כבר למודת ניסיון, פתחתי את המקרר והצעתי להם קינוח…יוגורט אקטיביה בטעם פירות יער, בטעם תות, והלהיט החדש – בטעם דובדבנים. תחילה נעניתי בהרמת גבה, אבל החבר'ה שלי יודעים שאני לא מציעה דברים סתם (עיין ערך: פיצה שנטרפה לפני רגע) והסכימו לטעום.
במחשבה שנייה, זה נראה דווקא אידאלי בתור קינוח אחרי כל הקלוריות שנבלעו, אך טרם נשרפו.וכשממש חייבים משהו מתוק בסוף. "ואו, זה ממש טעים! יוגורט?! כזה קרמי וקטיפתי, ורק 1.5%? לא יאמן!" – אלה בערך התגובות שקיבלתי אחרי שאחרון הגביעים הירוקים נעלם מהשולחן.
ואז חייכתי שוב ואמרתי: זה לא סתם יוגורט, זה יוגורט עם הפתעה: דברו איתי מחר בבוקר.
מיותר לציין שלמחרת קשה היה להשיג אותי בטלפון: "מה זה הדבר הזה"- "את רוצה להגיד שזה האפקט של היוגורט?!"- "זה לא יאמן!"- "אין דברים כאלה"- "המצאה מהסרטים"- "רוקנתי חצי מהמדף בסופר עכשיו" ועוד.
כל החברות (וגם חברים זכרים) נדהמו מהתופעה של פעילות העיכול המואצת אבל לא יתר על המידה. הדיווחים הסתכמו בתחושה של הקלה והורדת נפיחות באופן משמעותי.
הסטרס שהגוף עובר אחרי שנאלץ להתמודד עם כמות לא סבירה של בצק חם מועשר בכמות בלתי סבירה גם היא של גבינה שמנה – בדרך כלל גם גוף בריא למדי לא מצליח לעבור ערב שכזה בקלות. אבל קינוח הפלא שלי – יוגורט אקטיביה בטעמים נפלאים – חולל נסים.
גם אם הסקפטיים שבנינו (שגם אני שייכת לשורותיהם) יגידו שזה בסך הכל יוגורט ומה כבר יכול לקרות – הופתעתי מהתוצאה, באמת. לא הסתפקתי בבדיקה האמפירית (יעני, האכילה התכופה של היוגורט) ובדקתי באינטרנט אודות המרכיב / החיידק המיוחד שאחראי בעצם לאפקט. מצאתי הוכחות וממצאים שהם פרי מחקר רב שנים, שעבר אין ספור בדיקות מהימנות.
מסתבר שהחבר'ה האלה בשטראוס לא משחקים: מאחורי הגביע הזעיר של יוגורט אקטיביה החדש ניצב גב מדעי איתן.
מה אני אגיד לכם? הערב האיטלקי הזה היה בין המוצלחים בהיסטורית האירוח המפוארת שלי. שבוע הבאה כולם מוזמנים לפסטה 🙂
*הערה: יוגורט אקטיביה הינו מוצר מזון ואינו תרופה.
לקריאת כל הפוסטים הקודמים שלי
רוצה לפתוח בלוג ולספר את הסיפור שלך? לחצי כאן