לפעמים, כשהיא עומדת נפעמת מול עוד עריסה שזה עתה סיימה לקלוע,ומתלבטת אם לתפור לה מגן ראש ורדרד עם פרחים זעירים או אולי לבחור דווקא בבד עם הדפס משנות ה-40 של אמא אווזה ואווזיה משוטטים באחו, היא כמעט לא מאמינה שעד לא מזמן הדבר היחיד שהאצבעות שלה עשו לפרנסתה היה לתקתק על המחשב במרץ.
ברגעים כאלה, כשהיא חושבת על האימהות שיערסלו בה באהבה את התינוק שלהן ויעבירו אותה מאוחר יותר בין בני המשפחה והחברות, היא מודה לאלוהים וליקום על המזל הטוב שמאפשר לה להפוך תחביב (שלא לומר אהבה גדולה), למקור פרנסה.
סלים בכל מיני צורות
שושי אוהבת סלים. קלועים, ארוגים, מלופפים, שזורים, עשויים מעשבים, מענפי ערבה דקיקים, פיסות עץ מגולפות, חוטי מתכת ואפילו כאלו צבעוניים מפלסטיק. תמיד אהבה סלים ותמיד אספה אותם.
עוד כשהייתה קטנה, הייתה נוסעת עם חברות לתחנה המרכזית הישנה שאז עוד סתם קראו לה התחנה המרכזית, והן היו קונות מקלעות מהאשמאי הזקן ברחוב הנגב. בתקופה ההיא לא היו בארץ הרבה סלים, ואם היא היתה מבחינה באחד, היא היתה קונה אותו מיד. שיהיה.ליתר ביטחון.
האהבה הזאת לא נסתרה גם מעיניה של ורדה ז'פה סרוק, תרפיסטית ומרצה לטיפול באמצעות אומנויות אותה פגשה במהלך עבודתה הנמרצת כעיתונאית. היו לה, לשושי, כל מיני חברות יצירתיות והיא הרגישה שגם היא רוצה לעשות משהו עם הידיים חוץ מלהקליד עוד ועוד כתבות.
ורדה הציעה לה ללמוד לקלוע סלים. היא הסתכלה עליה המומה, כי לא עלה בדעתה שקליעת סלים זה משהו שאפשר בכלל ללמוד. היא חזרה הביתה, הקלידה "קליעת סלים" בגוגל ומצאה את הרצל.
ללמוד כדי לממש את החלום
הרצל שינה לה את החיים. הוא הדביק אותה באהבה הגדולה שלו לטבע, צמחיו וענפיו הנהדרים. יחד יצאו לשדות לקושש ענפים, הרחיקו לצרפת לפסטיבלי קליעה, שוטטו בכפרים בין קולעים ולמדו יחד בבבית הספר הלאומי לקליעה בכפרFayl billot שבצרפת.
בעקבות הרצל נסעה גם לבית הספר לקליעה שבכפר הקולעים Villanes Les Rochers כדי ללמוד טכניקות קליעה נוספות ולהיפגש עם כמה מטובי הקולעים בעולם.
במהלך כל השנים של לימודי הקליעה היתה לה בראש תמונה של עריסה קלועה כמו של פעם, עשויה מענפים חומים של ערבה יפהפייה. היא ממש ראתה לנגד עיניה את הגודל, הצבע הכהה הכפרי, הפרופורציה, והעיצוב העגול שמכרבל תינוק בנעימות השמורה רק לרחם.
היא ידעה שיום יגיע ויהיה לה מספיק ניסיון וידע כדי לקלוע סל שכזה. לשמחתה היום הזה הגיע לפני שילדה את התינוקת שלה, וכך ישנה לה ילדתה בעריסה הראשונה שקלעה במו ידיה לפי מיטב המסורת האירופית ובהתאם לתנאי התקן הישראלי המחמירים.
העיתוי המתאים ביותר
לקראת תום חופשת הלידה, הודיע לה המעסיק העיקרי שלה – שנגמר. עיתוי לא ממש מבריק לאם לתינוקת זערורית, הורמונים בשמיים וזעם שיכול לנבוע רק מאי צדק. היא החליטה שזה סימן. אות משמיים ופתחה אתShushu" קולעת פנטזיות", מתוך כוונה לממש פנטזיה קלועה שיש לה או ללקוחות שלה בראש
.
היא מתמחה בקליעת ענפי ערבה(Salix) בעבודת יד בטכניקה צרפתית עתיקת יומין תוך הקפדה על קו נקי וקלאסי. כרגע היא מתמקדת בעיקר בעריסות תינוק מיוחדות בסגנון של פעם שהיא מוכרת ומשכירה ובקליעה של פרויקטים גדולים יותר כמו מעקות ומחיצות.
בזמנה הפנוי, כשהיא לא קולעת, תופרת או מתכננת דגמים חדשים, היא מלמדת קליעת סלים בסטודיו שלה בתל אביב ומדביקה אחרים בתשוקה העזה שלה למקצוע העתיק הזה של קליעת סלים.
Shushu של שושי רפפורט. האישה והמותג.
לשושי: 054.6515678
לאתר של שושו עריסה של פעם.