איקאה נשרפה, וניק קייב הקדיש לזה שיר

הסופרבול היה אירוע הספורט שמשך את תשומת הלב של העולם ? וכרגיל, הרבה יותר מאשר במשחק עצמו העולם מתעניין בפרסומות. אף אחד לא זוכר מי ניצח (אני אעזור לכם – הגרין ביי פקרס) ובטח לא נגד מי הם שיחקו, אבל כל העייסק הזה הוא משל לא רע לתרבות האמריקאית ? זו שמקדשת את הניצחון, שהספורט בה הוא חגיגה לאומית, אבל שיותר מהכל חשובים בה ערכי המפרסמים. את הפרסומת של הילד שמחופש לדארת' ויידר כולם ראו.

ניל יאנג שורר את This Note Is For Youכהמנון בוז לכל המפרסמים, אלה שניסו לקנות אותו ואת השירים שלו ? ולועג בשיר הזה לרוב החברות הגדולות שמנסות לשכנע אותנו שהמוצרים שלהן זה מה שיקנה לנו אושר.

גם בישראל הקטנה הייתה סערה על רקע כלכלי ? אבל מהכיוון ההפוך. המחירים עולים, כדי למלא את האוטו בדלק צריך לשדוד בנק ואנשים אוכלים יום כן, יום לא. בפריפריות מתחננים לפני המשלה להקל במסים. לאונרד כהן הגדול, שהוא חצי משלנו הרי, שר כאן בביקור לפני שנה וחצי את Everybody knows? "Everybody knows the fight was fixed, the poor stay poor, the rich get rich". לעניים ממש הוא הקדיש את השורה "Everybody knows the deal is rotten, Old black Joe's still pickin' cotton". כולם יודעים, ולא עושים כלום.

לפחות בגזרת המנהיגים יש לנו על מי לסמוך שיוציא אותנו מהבוץ ? ראש עיריית פתח תקווה הנצחי, יצחק אוחיון, נעצר בחשד לשוחד. הוא מכחיש הכל, המשטרה מאריכה לו את המעצר, הרוטינה הרגילה של אנשים שמגיעים לדרגות הבכירות ומחלקים את הכסף שלנו לחברים שיעזרו להם להישאר שם. REMקלעו היטב למצב הנפשי של החבר'ה האלה ב-World Leader Pretendכשכתבו "זה העולם שלי, אני מעמיד פנים שאני המנהיג הכי גדול, אלה החיים שלי וזה הזמן שלי. הקמתי פה חומות ואני אעשה מה שאני רוצה".

מנהיג קצת אחר מאוחיון שבטח שמעתם אליו נקרא ברק אובמה. הוא שחור, צעיר, חייכן ופופולרי למדי. מצד שני, גם התדמית שלו כצעיר מאגניב, אחד שאתה רוצה לשבת איתו לבירה, קצת נסדקה השבוע. מישל הכחישה שהוא צובע את השיער, ובמקביל טענה שהוא נגמל מעישון. שזה לא כזה מפתיע, בארה"ב אסור לעשן בשום מקום ולאף אחד, כולל הנשיא. דווקא קצת אפרוריות בצדעיים יכולה לעשות לו טוב, אבל אם הוא מתעקש להישאר צעיר לנצח יש מי שכבר פינטז על זה לפניו (הגירסה הארוכה והמגניבה של ג'יי זי):