יתרונות ההנקה לתינוק, וגם לאם, הם דבר ידוע. אבל הנתון הכי מפתיע שפורסם השבוע בכנס העשירי לשלום הילד, הוא כי תינוקות יונקים מקבלים כ – 8 נקודות יותר במבחני מנת משכל, מאשר אלו שלא ינקו.
ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם ולמתבגר במשרד הבריאות, טענה בכנס כי יש לעשות הכל כדי להשפיע על נשים להיניק, אולם כמובן להשאיר את ההחלטה הסופית בידי האימהות. האם באמת כופים עלינו להיניק את ילדינו בכל מחיר?
"זכותו של התינוק לינוק חלב אם"
דר' שרון ברנסבורג צברי, יועצת הנקה מוסמכת וביוכימאית אמרה כי, "נושא ההנקה ואי ההנקה עלה בכנס באר שבע לשלום הילד וזאת הפעם הראשונה שנוצרה הזיקה, המאוד ברורה בעיני, בין הנקה וזכות התינוק לינוק ולקבל חלב אנושי. לא רק קולה של האימא נשמע, אלא גם הצורך לדבר על הפגיעה האפשרית בבריאות התינוק כתוצאה מאי ההנקה".
לטענתה, הנקה נתפסת אצל חלק מהציבור כמזון, אבל מדובר ביותר מכך. "תחליפי מזון לתינוקות, המוצעים היום, שונים מהנקה". עמדה זו משותפת לארגוני בריאות בעולם, הטוענים כי ההנקה היא הנורמה וחלק חשוב בעידוד בריאות הציבור ומניעת חולי והשמנת יתר.
בנוסף לכך, יועצות הנקה טוענות כי בתי חולים שהינם "baby friendly", (הגדרה של ארגון ההנקה) לא מחזיקים תמ"ל (תחליף מזון לתינוק) באופן גלוי, ותמ"ל ניתן לתינוק רק עם החלטה/מרשם של רופא.
ד"ר ברנסברג צברי טוענת כי הקשר בין הפמיניזם וזכות האישה על גופה עלה גם הם וזכות האישה על גופה וההנקה, מקורו בגישה גברית פטרנליסטית: "זו התייחסות לאישה כאל ייצור לא תבונתי שאסור להגיד לו את האמת שמא היא לא תוכל לחוש נוח עם ההחלטה של אי ההנקה".
"אי אפשר להכריח אמהות להיניק"
ריקי כהן, אמא לשניים, ומייסדת האתר "אימהות אובדות", טוענת כי נושא ההנקה רגיש וכי כזה חייב להיות מטופל באופן שכזה. "אם יכריחו אימהות שממילא נמצאת בסערת רגשות וההנקה מוסיפה להן קושי רגשי, רק יגרמו להן עצבות וקושי נוסף".
גם ח"כ דר רחל אדטו, העלתה את שאלה הכפייה, וטענה כי לא כדאי להפנות אצבע מאשימה כלפי אימהות לא מניקות. לדעתה, מצטרפת ג', אמא לשלושה. לדבריה, היא זוכרת את השבועות אחרי לידת הבכורה כסיוט: "יש לי פיטמה הפוכה. לפני הלידה הסבירו לי שהכל יהיה בסדר, התינוקות כבר יוציאו אותה. אני הייתי חדורת מוטיבציה. את הגדולה הנקתי בלבד, שום בקבוק לא התקרב.
"בערך בגיל שבועיים היא הפכה לחבילה צורחת בלי סוף. יום ולילה. הגעתי לטיפת חלב פעם ועוד פעם, והסברתי להם שלדעתי משהו מאוד לא בסדר. הן הסבירו לי שאני אמא שלא מבינה מהחיים שלה והראו לי שכאשר הן מחזיקות אותה לחמש שניות היא רגועה. אחרי ארבעה ביקורים כאלה באתי לשם, הנחתי אותה על השולחן. הודעתי שאני לא יודעת לטפל בתינוקות צרחניים והלכתי.
"הן נכנסו לפאניקה. צרחו עלי שאחזור. אז סופסוף שכנעתי אותן שיש צורך בשקילת הנקה (עד אז הן לא הסכימו). מדדנו לפני ואחרי: פחות מחמישה גרם. מיד הלכתי הביתה, נתתי לה בקבוק ולראשונה בחייה היא ישנה 4 שעות ברציפות".
ד"ר ברנסברג צברי, מבינה ומודעת לקשיים שחוות נשים, ויש לה גם פתרון: "אם אישה בוחרת לא להיניק, למרות העזרה המוצעת והמידע שהיא תקבל, אני העליתי את הצורך בבנק חלב אם שימזער את הנזקים האפשריים כתוצאה מאי ההנקה".