מתי לבוס מותר לחטט לכם במחשב ולבדוק את המיילים הפרטיים שלכם?

כולנו נוהגים לגלוש באינטרנט בזמן העבודה ולהתכתב עם חברים במיילים באמצעות תיבת המייל של העבודה. מהיום, כדאי לחשוב פעמיים לפני שעושים זאת.

בפסק דין שניתן לפני כמה ימים, נדרש בית הדין הארצי לדון בשאלות שונות הנובעות משימוש שעושה העובד במחשב, בטכנולוגיות מידע ובראש ובראשונה – בשימוש במיילים בעבודה.

קודם כל –  המחשב בעבודה הוא של המעביד

חשוב לזכור כי נקודת המוצא לדיון, היא שהמחשב במקום העבודה הוא בבעלות המעסיק  וחלק מזכות הקניין שלו. כפועל יוצא מכך, העובד אינו רשאי לעשות שימוש במחשב בלא רשותו, המפורשת או המשתמעת של המעסיק, ושימוש העובד במחשב יהיה לצרכי העסק, בהתאם לדין ולהוראות החלות על משתמשי המחשב בעסק, בהגינות ובתום לב.

בית-הדין הבחין בין שני סוגים עיקריים של תיבות מייל:

(1) תיבה של מקום העבודה, אשר המעביד מספק אותה.

ביחס לתיבה של מקום העבודה, עשה בית הדין אבחנה נוספת והבחין בין שלושה סוגים של תיבת מייל של מקום העבודה:

      (א) תיבה המשמשת למיילים מקצועיים בלבד – תיבת מייל מקצועית;

      (ב) תיבת מייל לשימוש מקצועי ופרטי גם יחד – תיבת מייל מעורבת;

      (ג) תיבה לשימוש אישי בלבד של העובד – תיבת מייל אישית.

(2) תיבה פרטית של העובד (gmail, yahoo, וכדומה).

מהי תיבה מקצועית ?

תיבת מייל המיועדת לצרכי עבודה בלבד ואסורה (לפני הנחיית המעביד) לשימושו האישי של העובד. לאחר שהמעביד פירסם את מדיניות השימוש בתיבות מייל, הוא רשאי לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר מיילים ולחדור למיילים בתיבה המקצועית.

עם זאת, גם אם העובד סטה מהמדיניות של המעביד וקיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית, המעסיק אינו רשאי להיכנס לתוכן הודעה האישית, אלא אם כן מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים חדירה לגוף ההודעה, לאחר שהמעסיק ביקש מראש וקיבל הסכמה מפורשת של העובד לכך.

מה לגבי התיבה המעורבת והתיבה האישית ?  

ביחס לשתי תיבות אלו, המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים, ואסור לו לקיים חדירה לתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה, למעט בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת.

בנוסף, על המעסיק לבקש ולקבל הסכמתו המפורשת של העובד למדיניות הכללית בדבר חדירתו לתיבה האישית או המעורבת, ולתכתובת האישית במסגרתן.

כשמדובר בתיבה האישית, שמלכתחילה הועמדה לצרכיו הפרטיים בלבד, נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד, לכל פעולת מעקב הכוללת חדירה לתיבה האישית ולאיסוף נתוני תקשורת ותוכן, לרבות חדירה לתוכן התכתובת האישית.

ומה עם ה-gmail שלי?

נקודת המוצא היא כי לעובד אסור לעשות שימוש בתיבת מייל חיצונית-פרטית שלו במקום העבודה, אך המעסיק יכול להתיר זאת.

מכיוון שהעובד הוא הבעלים הבלעדי של תיבת המייל, אסור למעסיק לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן על השימוש שעושה העובד בתיבה הפרטית, ואסור לו לחדור לתיבה הפרטית ולתוכן תכתובת האי-מייל של העובד במסגרתה.

אם המעסיק סבור כי התקיימו התנאים המצדיקים פעולות כאלה, עליו לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לקבלת צו המתיר לו לעשות זאת. צו שכזה, קבע בית הדין, יינתן במקרים הנדירים ויוצאי הדופן בלבד.

 נראה, אמנם, שהמעביד מקבל לידיו זכויות דרקוניות – אבל כדאי לזכור כי על המעביד החובה להפעיל את זכויותיו באופן לגיטימי (למטרה החיונית לעבודה), מידתי, בתום לב ובהגינות.

המידע המשפטי המוגש אינו יעוץ משפטי אלא מהווה מידע כללי בלבד. לפרסומים נוספים של המחבר, עו"ד שי בייזר באתר.