לפעמים אנשים שואלים אותי האם אני כותב מתוך ניסיון, האם אני בעצמי ניסיתי דברים. התשובה שלי היא כן, בהחלט, אני לעולם לא אכתוב דברים שלא התנסתי בהם בעצמי. אמנם הדברים שלי מהולים בידע, אבל הידע נועד לחדד נקודה מסוימת, הוא משמש כטיעונים אינטלקטואלים כדי להעביר את מה שחוויתי. אני משתדל לעבוד על עצמי בכל רגע, אני תמיד מנסה לשפר ביצועים, גם כשאינני עושה דבר אני משתדל להישאר במודעות מלאה, למרות שלפעמים זה לא נראה כך. כך שאני תמיד מעביר דברים מתוך התנסות אישית. אני חופף בין הצד החומרי לצד הרוחני, אני תמיד מנסה להוריד את הגבולות ולערבב את השניים ביחד. ישנם שני סוגים של אנשים: אנשים רוחניים ואנשים חומרים – זאת החלוקה. למעשה לכולנו יש מיינד אחד, אנחנו לא מחולקים, אנחנו שלמים, אך החלוקה מתבצעת במוח. אנשים רוחניים חווים בהקצנה את מה שאנשים חומריים חווים ברמה הבסיסית. למשל, אדם חומרי יחווה יחסי מין סטנדרטים, פשוטים, לא עמוקים, הוא חווה אורגזמה, אך האורגזמה מוגבלת לאיבר המין בלבד, הוא חווה אורגזמה מקומית, גניטלית. משום שמוחו של אדם שעסוק בחומר חדור מתח, ודעת חדורת מתח לא מחפשת אחרי יחסי מין, היא מחפשת אחרי התפרקות. אדם רוחני נכנס למערבולת, הוא חווה אורגזמה טוטאלית, היא עוברת לו בכל הגוף, הוא מתנתק מהמציאות והוא לא יודע היכן הוא נמצא, הוא חווה שבריר מהמוות, הוא חווה אורגזמה מדיטטיבית. ההבדל בא לידי ביטוי גם בכל דבר אחר בחיי היום יום.
המחקר המודרני הגיע לתגלית מעניינת, הוא אומר "אין לך מיינד אחד – יש לך שניים". המוח שלך מורכב משני חצאים, שתי המיספרות – ימנית ושמאלית. ההמיספרה הימנית מחוברת עם היד השמאלית, וההמיספרה השמאלית מחוברת עם היד הימנית – הצלבה. כדי להבין את התנהגות האדם חשוב להבין את החלוקה: ההמיספרה הימנית היא אינטואטיבית, בלתי הגיונית, אי רציונלית, פואטית, אפלטונית, בעלת כושר דמיון, רומנטית, דתית – אלו הם תכונותיו של האדם הרוחני. האדם הרוחני פועל מחצי הכדור הימני של המוח. ההמיספרה השמאלית היא לוגית, רציונלית, מתמטית, אריסטוטלית, מדעית, מחושבת – אלו הם תכונותיו של האדם החומרי. זה ההבדל ביניהם. מה זה אומר עבורך? זה אומר שאם חצי הכדור השמאלי של המוח נותן אצלך את הטון, בגיל שלושים ושמונה כבר תפתח כיב קיבה, ובגיל ארבעים ושמונה תספיק לעבור התקף לב או שניים. חשוב לציין כי שני ההמיספרות נתונות בקונפליקט תמידי ביניהן – הפוליטיקה הבסיסית של העולם מקופלת בתוכך. אתה לא ער לכך, אבל ברגע שתהיה מודע לתופעה, תיווצר התמרה, אלכימיה, אתה תוכל לשנות את התנהגותך רק ע"י הערות שבך, רק ע"י עצם העובדה שאתה ער לבעיה. אם אתה מבין את החלוקה אתה תבין דברים רבים. למשל, בכל הנוגע לנושא של רוחות רפאים: מחקרים הראו כי כל הילדים שדיווחו כי ראו רוחות רפאים ואף דיברו עימם היו שמאליים – הם עבדו עם ההמיספרה הימנית של המוח. אם אתה חי דרך ההמיספרה הימנית של המוח – יש רוחות. אם אתה נע דרך ההמיספרה השמאלית – אין. כל הילדים חיים דרך ההמיספרה הימנית, הם רואים רוחות רפאים בכל מקום. אבל האנשים הרציונלים מיד מעמידים אותם במקומם, הם אומרים "שטויות, אין כלום. זה היה רק צל על הקיר".
החלוקה הזאת משפיעה על כל דבר שאנחנו עושים. למעשה זה ההבדל בין אדם עשיר לאדם עני. האנשים העניים הם אינטואטיבים יותר, לך לעמים פרימיטיבים ותראה שהם אינטואטיבים יותר. תסתכלו על שבטים במקומות מבודדים, הם מונחים ע"י הדת שלהם באופן טוטאלי, הם מקיימים טקסים דתיים מסוכנים מתוך אמונה שהרוחות מקשיבות להם, הם מנהלים איתם מונולוג עמוק. לא מזמן יצא לי לבקר את אחד השבטים המבודדים עמוק בג'ונגל של מערב אפריקה, עשיתי עליהם סרט דוקומנטרי. הדת שלהם נקראת "בוויטי". בוויטי היא דת שסוגדת לצמח הזייה פסיכואקטיבי שפועל על מערכת העצבים המרכזית וגורמת להזיות קיצוניות. זהו צמח שחזק יותר פי עשרה מסם האל.אס.די. הם נוטלים את הסם תוך כדי טקסים דתיים מסוכנים מאוד, ולמרות שהרבה מבני השבט מתים תוך כדי התהליך, הם ממשיכים לבצע אותו כל הזמן. אלה הם אנשים שפועלים מההמיספרה הימנית של המוח. ככל שאדם עני יותר, הוא פחות אינטלקטואלי, הוא לא יכול להתחרות בעולם השכל. הוא פחות רהוט בכל הנוגע לשפה, לחשיבה שכלית ולפעילות מחושבת – הוא על סף הטיפשות, זאת הסיבה להיותו עני. האדם העשיר מתפקד דרך ההמיספרה השמאלית. הוא מחושב יותר, לוגי, אריתמטי בכל דבר, ערמומי, שנון מאוד. הוא אדם מתכנן, זאת הסיבה שהוא עשיר. אותו הדבר גם לגבי גברים ונשים: נשים פועלות מתוך ההמיספרה הימנית, וגברים מההמיספרה השמאלית, פער עצום בין שני המינים – זאת התשובה למשפט המפורסם "נשים מנוגה גברים ממאדים". היום המישחק השתנה לגמרי בין שני המינים, הגברים מטרידים כל כך את הנשים, שעכשיו, הנשים מחזירות מלחמה. עכשיו יש משחק כוח בין שני המינים. הנשים מחזירות מלחמה אבל לא בלי מחיר, הן כל כך כוחניות שהן הפכו להיות פחות נשיים ויותר גבריים, כי כדי להילחם עליך להיות מחושב, תוקפני, עליך לחשוב כמו גבר. התוקפניות הזאת באה לידי ביטוי בתנועה לשחרור האישה בכל העולם. נשים שפעילות בתנועה הפמיניסטית הן תוקפניות מאוד. הן מאבדות את כל החן והאצילות שנובעים מאינטואיציה. משום שאם את נלחמת בגברים, עלייך ללמוד אותן תחבולות. את הופכת להיות כמו אויבך.
חשוב מאוד לגבש את ההוויה שלך, לשלב את שני ההמיספרות ולהפוך אותם ליחידה אורגנית אחת. בצורה זו האדם מתחיל לנוע לכיוון הנכון, פעילויות רוחניות יעשו באופן אוטומטי, כך מגיע האדם לשלמות. גשר דק מאוד מחבר בין ההמיספרה הימנית לשמאלית. הגשר כל כך דק, שאם הוא נקטע בגלל תאונה כלשהי, ליקוי פיזיולוגי או כל דבר אחר, האדם מתפצל לשניים. הוא נהיה חצוי לשני בני אדם, ואז מתרחשת התופעה של סכיזופרניה, פיצול אישיות. עכשיו, המיספרה אחת עובדת בוקר והשנייה עובדת ערב, הן עובדות בשני משמרות אצל אדם אחד. אך אם הגשר מתחזק, עד כדי כך ששני החצאים נעלמים כשניים והופכים לאחד, מתחוללת אינטגרציה, התגבשות. שני המינים הופכים לאחד, זוהי פגישה של יין וייאנג, שמאל וימין, לוגי ואי לוגי, מפגש בין אריסטו לאפלטון.
אם כן, זה ההבדל בין המיינד הנשי למיינד הגברי: המיינד הנשי ניחן באצילות חיננית, המיינד הגברי מצטיין ביעילות. ומטבע הדברים אם יש מאבק תמידי בין השניים, המיינד החינני מועד להפסיד, והיעיל ינצח, כי העולם מבין את שפת המתמטיקה לא האהבה. אם העולם היה מבין את שפת האהבה הוא היה נראה אחרת. אך ברגע שהיעילות שלך גוברת על החן והאצילות, איבדת את המגע עם ההוויה שלך. כל עוד הקונפליקט לא נפתר בתוכך, הוא לא יכול להיפתר בשום מקום אחר, הפוליטיקה היא בתוכך. כל עוד לא פתרת את המאבק הפנימי שלך בין חצי המוח השמאלי לימני, לא תוכל לחיות בשלום ואהבה, כי המאבק הפנימי ישתקף בחוץ – העולם הפנימי שלך משקף את העולם החיצוני שלך. יש פיתוי גדול ללכת אחרי ההמיספרה השמאלית, משום שזה המוח הארצי, הוא קשור יותר לחומרי – כסף, מכוניות, בתים, תהילה, כוח, זה הכיוון של איש המשפחה. ההמיספרה הימנית מעוניינת יותר בטרטוריה הפנימית, בנכסים הפנימיים, באושר הרוחני, ופחות בדברים של העולם – היא הקו המנחה של האדם הרוחני.
שי זדה