ביום שישי הייתי בטיול מאוד מאוד כיפי במטה יהודה.
הזמינו אותנו לסיור מקדים לרגל פסטיבל כפרי במטה יהודה שיערך בכל הסופ"שים של מרץ.
אז מה זה הפסטיבל הזה?
פסטיבל "אוכל כפרי", במטה יהודה חוגג כבר את שנתו ה-11. מרחק נסיעה קצרה מהמרכז נפתח עולם של נופים וטעמים. זאת בדיוק התקופה שהאיזור פורח ומלא בירוק). האיזור מלא בישובים מבוססי עדות (דרוזים, הונגרים, מרוקאים, תימנים ועוד), שמציעים אירוח אתני ואותנטי עם מאכלים וטעמים כפריים. בנוסף, ניתן להינות בתקופה זאת מאירועי מוסיקה, סדנאות אמנים וביקור ביקבי היין ובמבשלות הבירה.
הרעיון המרכזי של הפסטיבל, כפי שגובש על ידי המפיקה אפרת אליאסף גורפינקל, הינו לתת ביטוי למגוון המרתק של מטבחים ביתיים איכותיים, לחשוף מסורות קולינאריות עדתיות ועונתיות ולפתח אפיקי פרנסה לתושבי האזור. הפסטיבל מתרחש בו בזמן בעשרות אתרים ומאפשר ליהנות מחוויות שונות – אוכל אתני בבתים, קדירות בשר ביין ביקבים, טיול עם עדר עיזים וארוחת גבינות, טעימת שמני זית בבית בד לצד מאזטים המבליטים את טעמיו. ניתן ליהנות גם משוקולדים בעבודת יד, עוגות בקונדיטוריות בוטיק משגעות, תה צמחים ובישולי שדה במנוחה לצד הג'יפ, סלסילות פיקניק ממיטב מעדני האזור למטיילים ביערות המטופחים, ארוחות בוקר-צהריים עשירות, קונצרטים במנזרים, סדנאות והדגמות להכרות עם מאכלי עדות ועוד.
השנה יינתן דגש על הבירה על סוגיה וטעמיה הרבים, המיוצרת במבשלות מקומיות ברוב תשוקה וחדווה של עולם טעמים חדש /ישן, בשילוב הדגמות ייצור הבירה ואף של בישול בבירה.
לפרטים אודות אירועי הפסטיבל – הכנסו לאתר
וחזרה לסיור המקדים שלנו….
לא להאמין, אבל הצליחו לגרום לי להתעורר בשש בבוקר ביום שישי
נפגשנו ברכבת מרכז ויצאנו לדרך.
תוך 20 דקות נסיעה נופי הדרך השתנו לירוק ופריחה.
תחנה ראשונה: הבית של יעל בנוה שלום, שמבשלת בסגנון תוניסאי.
ריחמו על קיבתנו "העדינה" והאכילו אותנו בשקשוקה לשעות בוקר המוקדמות.
אבל בימי הפסטיבל יעל תגיש מגוון מאכלים תוניסאים.
יעל אישה מאוד חמה ונעימה, נתנה לנו קצת רק על המושב המיוחד הזה, בו גרים ערבים ויהודים זה לצד זה.
הנוף שנשקף מביתה מהמם, ועושה חשק להשאר שם לנצח 🙂
אבל עוד 4 תחנות לפנינו….
המושב הבא מושב שריגים, שם מקבל את פנינו משפחת עזיז, שמבשלת אוכל כורדי מסורתי.
קובות מסוגים שונים, ממולאים, פיתות כורדיות, חמוצים ועוגיות מסורתיות.
הכל היה מעולה, אבל הכי הכי אהבתי את עלי הגפן הממולאים. הייתי טורפת עכשיו קערה 🙂
גם כאן הנופים והמשפחה מחממים את הלב 🙂
וכאילו לא אכלנו כלום….ממשיכים לבית של זוהרה במושב לוזית לאכול אוכל מרוקאי.
קוסקוס, דגים, מטבוחה, סלטים, והכל בנדיבות שמאפיינת את המרוקאים.
בנוסף, ניתן לרכוש אתך זוהרה מיני תבלינים.
בחצר של זוהרה פגשנו גם את מבשלת רונן ומבשלת השחר, אשר הסבירו לנו על תהליכי יצור בירה ונתנו לנו לטעום את הבירות המשובחות שלהם.
סעדנו את לינו ובטננו והמשכנו הלאה הירקניה של רוני בתלמי יחיאל.
הירקניה של רוני זאת חנות פירות וירקות טריים טריים שנקטפו והובאו ישירות מהשטח לחנות.
רוני קיבלה את פנינו ונתנה לנו רק על הגידולים שלהם, על ההיסטוריה המרתקת של אמא, שהתחילה את כל זה ולקחה אותנו לסיור בשטח.
בנוסף, נשנשו קצת אוכל הודי של ג'ודי בדוכן בתוך הירקניה.
ואל תשאלו….הייתה גם ארוחה לקינוח 🙂
קינחנו אצל רוני עם אוכל תימני מסורתי.
מרק בשר, מרק רגל, לחוח, חוואייג', סחוג, שכמובן לא נגעתי בו, ועוד מיני מטעמים מסורתיים.
לסיכום: חוויה מקסימה – המון טבע, נופים, ירוק, מאכלים אתניים, סיפורי משפחות וכיף גדול.
עלינו לאוטובוס ונרדמנו עד לת"א.