כאשר אדם מרשה לעצמו לחלום זה צעד משמעותי. כאשר הוא מרשה לעצמו גם להשתוקק זו התקדמות גדולה. לבסוף, כאשר הוא מרשה לעצמו ואוזר אומץ ליישם אז הוא משלים את התכנית המקורית שנזרעה בקרבו ברגע שהחל לחוש ולחוות את חלומו היצירתי.
למושג "חלום" יש מגוון אסוציאציות. לעיתים אנחנו מתארים משהו נפלא ונהדר כ"חלומי". אנחנו יכולים לומר "זה היה ממש כמו חלום בשבילי" ובכך לתאר אירוע יוצא דופן עם תחושה חיובית משמעותית. אירוע חלומי הוא אירוע שבדרך כלל לא נצפה בו ברמה היום-יומית ושניזכר בו למשך זמן רב כדבר טוב, מענג ואף טהור. אירוע כזה נתפס בדרך כלל כאידיאלי וכמושלם וגם נשתדל שלא "ללכלך" אותו בתודעתנו, כלומר ? אנחנו נוסיף ו"נחלום" את אותו אירוע כאילו לא היה בו שום רבב. לא לחינם נעשה זאת. בפרט כאשר איננו מתורגלים מספיק במעבר בין חלום, תשוקה ומעשה.
חלום גם נתפס מדי פעם כמצב רצוי מאד אך בלתי אפשרי להשגה. נאמר על משהו ש"היינו חולמים להשיג אותו". או "זה נשמע ממש חלום". כשהיינו ילדים היינו מלגלגים זה על זה כשמישהו היה אומר שיש לו משהו ולא היינו מאמינים לו, היינו אומרים בין השאר "בטח…רק בחלומות שלך יש לך". החלום נתפס כאן כפנטזיה מרוחקת שיש כלפיה משאלה, תשוקה אך אין שום יכולת להפיכתה למציאות. האדם יוסיף ויחלום על דברים שמרוחקים ממנו ולא יפסיק להניח שאין ביכולתו להפוך את החלום הזה לעובדה מוחשית שהפכה לחלק אמיתי מחייו. כאשר נפשפש פנימה ונתבונן במערך הנפשי של האדם לא נופתע לגלות שחלק ממה שהוא תופס כחלומות מרוחקים דווקא מהווים נושאים ומצבים שניתנים להגשמה על ידי תהליך יצירתי עקבי ונחוש, אלא שהאדם אינו מאמין שניתן לעשות זאת, אינו מאמין בכוחותיו ובאפשרות שהדברים אכן ברי ביצוע. פעמים רבות יבזבז האדם אנרגיה יצירתית על תקיעות בתוך משהו "חלומי מדיי", יאדיר את החלום לא מעט אך לא יעשה דבר על מנת לקרבו אל החיים. הוא ישמר את מצב החלום כאילו מתוך חשש שהפנטזיה תתפורר אל תוך המציאות האפורה.
מדי לילה, מרבית האנשים חולמים. כשאנו חולמים אנחנו שוהים בתוך סיטואציה בלתי אפשרית אך מורגשת, ברמות שונות, כמציאותית לגמרי. אנחנו נמצאים בתוך מחזה רגשי שבו אנחנו ממלאים מספר תפקידים שיכולים להשתנות במהירות. אנחנו מוצאים את עצמנו צופים בחלום, מעורבים בו, מחווים דעה על מה שקורה שם, מאמינים לו לגמרי או באופן חלקי ומתעוררים ממנו בתחושה שהייתה זו חוויה שאי אפשר להתעלם ממנה. משהו קרה שם, בתוך החלום, למרות שהוא ממש לא היה "במציאות". אני מאמין שבין השאר מייצר המוח שלנו הפקה מרתקת כזו, על מנת לאפשר לנו לעבד את הרגשות הסבוכים הרבים עמם אנחנו חיים במהלך היום-יום. החלום מאפשר לנו להרגיש, לחלום,להיות מעורבים אך לא באותה רמה כמו במציאות הערנית.
על מנת לחיות חיים מספקים ומשמעותיים הכרחי שאדם יעבור מפעם לפעם את הדרך מחלום, אל התשוקה ומשם אל המציאות. המעבר הזה מאפשר לאדם לצמוח, להגשים משאלות, לחוש טעם משמעותי לחייו, להגביר דימוי עצמי ובטחון עצמי, לפתח חלומות חדשים, להניע את גלגלי היצירתיות שלו ולספק לעצמו כמויות הולכות וגדלות של שמחה ואופטימיות. בסופו של דבר המעבר הזה משקף אורח חיים בריא, נכון ורצוי. מה שלא ברור לאנשים רבים הוא שאורח חיים כזה הוא אכן אפשרי ומעשי ולא חייב להיות מיושם רק כאירועים בודדים בהם אנחנו מצליחים סוף-סוף להגשים חלום קטן. אם אנחנו מתרגלים למעברי חלום-תשוקה-מציאות אז אנחנו יכולים עם הזמן להתרגל לסגנון חיים תוסס יותר, מעשי יותר, בריא יותר וריווחי יותר, מכל בחינה שהיא.
ראשית, עלינו לחלום. הכרחי לחלום. הכרחי לדמיין ולפנטז מציאות טובה יותר. זו ראשיתה של היצירתיות וזהו מקורה. הכרחי לחלום. לעתים אנשים לא מעיזים לחלום על מציאות טובה יותר מתוך חשש להתאכזב. אחרים חוששים לחלום כי בעבר חלמו ומשאלתם התנפצה. אחרים פוחדים לחלום מכיוון שהם חוששים שחלומם יתגשם! כן כן, הפחד העיקרי של בני האדם הוא הפחד מפני ההצלחה ולא מפני הכישלון כמו שהפחד העיקרי שלנו הוא מפני החיים ופחות מפני המוות.
האדם מוכרח להרשות לעצמו לחלום ולעתים זה אומר שהוא ירשה לעצמו לאבד שליטה מכיוון שבחוויה הזו, של לחלום ולפנטז הכרחי לאבד קצת את הרסן על מהלך החיים. הכרחי לצאת קצת מהמשוואות המדויקות המגדירות את חיינו לכאורה (רק לכאורה משום שהרבה פרמטרים רגשיים, אינטואיטיביים ואחרים קובעים במידה רבה את חיינו ותמיד מידת השחיטה חלקית בלבד). הכרחי לחלום. הכרחי לשחרר את השליטה ולתת לדמיון לעוף בפנטזיה אל מציאות אחרת, נעימה יותר, הרמונית יותר, גדולה יותר, מוצלחת יותר. הכרחי לעשות כן ולא מתוך ביקורת מוגזמת על הקיים אלא מתוך היכולת והנטייה לחלום על "יותר טוב". זו היכולת האנושית במיטבה. בכל עת יש לה את האפשרות להתקדם ולהתפתח וכך גם דרכה הבריאה והנכונה יותר. הכרחי לחלום מכיוון שללא חלום שום דבר חדש לא ינוע. חלום מוכרח להיות "גדול מהמציאות" ולעתים נדרש אומץ על מנת להתעקש ולחלום, גם כשהתנאים הנוכחיים לא ממש מרמזים שיש טעם לכך. פעמים רבות חלום הוא ראשיתה של מהפיכה, המקום בו נזרעים הרעיונות הראשונים לשינוי, להבראה, לצמיחה וליצירת הדבר הנכון יותר ליחיד כמו גם לקבוצה.
מהחלום יש לנוע אל התשוקה. התשוקה מזינה את החלום באנרגיה, מעצימה אותו, מקרבת אותו אל המציאות המוכרת לנו. כשאנו משתוקקים למשהו אנחנו חיים אותו, נושמים אותו ומתקרבים אליו. התשוקה היא חוויה נשית שכן היא מתרחשת במעמקים החושיים והרגשיים אך יש לה מאפיינים גבריים של צורך עז לקחת, לקבל, להגשים ולכבוש. פעמים רבות אנשים מסתפקים בלחלום על הדברים אך לא מעיזים ממש להשתוקק אליהם. השתוקקות היא כבר סוג של מחויבות, מעורבות והתקדמות. כאשר אני משתוקק אל החלום שלי אני גם יכול לומר באופן גלוי שאני חולם, משתוקק אך עדיין לא השגתי את מה שלבי חפץ. פעמים רבות אנחנו נימנע מלהשתוקק מכיוון שנפחד להתאכזב. כביכול יהיה זה יותר נוח להישאר עם חלום או פחות מזה, העיקר שלא לחוות מפח נפש או כל תחושת החמצה או פספוס. מה שלא תמיד ברור ולא תמיד גלוי לעין הוא שזהו אזור הפספוס העיקרי שלנו, המקום בו אנחנו נמנעים מלהשתוקק אל החלום. אנחנו מפספסים הזדמנויות נהדרות לצמיחה, שינוי והתקדמות. זהו הפספוס האמיתי, זו ההחמצה וזהו הכישלון, אם תרצו. הכרחי לחלום ויש לגייס אומץ על מנת להשתוקק. התשוקה היא זו שתגשר בסופו של דבר אל שלב המעשה, שיכול להתברר עם הזמן כפשוט יותר ממה שבדרך כלל מרגישים לגביו. מי שהתרחק מתשוקותיו הטבעיות יכול לשוב אליהן תוך כדי תרגול, הכוונה, הדרכה, אימון וטיפול. אני בדעה שהיכולת להשתוקק בעוצמה ובעקביות מהווה את המצרך הנחוץ ביותר לשם הגשמת חלום. יותר חשוב מעצם המעשה הוא היכולת להשתוקק בעצמה רבה משום שכמו שמתברר פעמים רבות, עצם המעשה הוא ממש לא מסובך. כל שיש הוא להחליט שמתחילים לנוע.
יישום התשוקה שמקורה בחלום, במציאות, אינו אלא מתוך בחירה של תנועה. עליך לזוז. רק לזוז. לזוז ולעשות טעויות. לזוז לאיזושהי יוזמה קטנה ומעשית הקשורה בתשוקה העזה שפיתחת. זה כל מה שנדרש. כאשר קיימת תשוקה עזה נוצרת אנרגיה רבה לפעולה, אנרגיה שיש בה חכמה, הכוונה, אינטואיציה ואומץ. אם הצלחת להשקיע אנרגיה רבה בתשוקה שלך ואם התחלת לנוע אליה, סביר שסיכוייך להגשים את החלום גברו באופן שקשה לתאר. לחלום, להשתוקק ולנוע. אל תנסה לחפש את ה"פעולה הנכונה ביותר" ואל תחכה ל"הזדמנות הטובה ביותר" חוש את התשוקה והתחל לנוע. התנועה קלילה, לא דורשת הרבה כוח או אומץ, מירב האנרגיה כבר קיים ושמור בתוך התשוקה. התשוקה תיקח אותך לאן שעליך להגיע, רק אם תתחיל לנוע. כאשר אנחנו נעים במרחב הפיזי אנחנו מתחילים לייצר מציאות. לעתים התנועה מתחילה בדיבר, לעתים ביזמה קטנה, לעתים בשינוי קל, לעתים בהפתעה. העיקר להתחיל לנוע ובו זמנית להמשיך לחלום ולהשתוקק. כשכל אלה מתרחשים, מוקדם או מאוחר יבואו הניסים והנפלאות. אכן חלומות מתגשמים, אך יש דרך לעבור לשם כך. היפה והנעים הוא שמדובר בתופעה מעגלית. ברגע שהתחלנו לנוע ולמצוא דרכי הגשמה לחלום, ללא מאמץ ומתוך תשוקה גדולה, במהרה נולדים חלומות חדשים והחלום המקורי מתברר כקטן וכראשוני מאד לעומת חלומות גדולים יותר ומורכבים יותר, שנולדים רגע אחרי שתשוקה גדולה הפכה לתחילתה של תנועה בתוך עולם המציאות הנתפסת. זה כל הסיפור וזו כל התורה. פשוט ומורכב כאחד, בדיוק כמו חלום, הלא כך?
להתראות בחלום הבא!
פינקי פיינשטיין