התזונה הקבועה שלנו, המזונות אותם אנחנו בוחרים לאכול, קשורים באופן מיידי ביותר עם החיים שלנו. לתזונה יש קשר למוח, למערכות הגוף, למערכות ההגנה של הגוף, למערך הרגשי- הנפשי- האנרגטי שלנו. אף אחד מאיתנו לא באמת מאמין שאם לאורך שנים רבות לא נאכל את המזונות המתאימים לנו, לא תהיה לכך השפעה עלינו ועל צאצאינו.
פעמים רבות אני פוגשת נשים בהריון במצבים רפואיים שונים ואני חושבת לעצמי שאולי זה כבר קצת מאוחר מדי, בהריון, לטפל בהן. אילו הייתה אותה האישה מגיעה אליי עוד בשלב תכנון ההיריון, אולי היה קל יותר לשנות את התמונה.
אולם, רובנו לא מגיעים לחשוב על הדברים לפני שהם קורים לנו. קשה לנו לתכנן למרחקים ארוכים, במיוחד כשזה נוגע לאוכל שלנו, לאורח החיים שלנו ולבריאות שלנו.
כך קורה לעיתים שדווקא בהריון שהוא השלב שבו אנו מייחלות להיות במיטבנו אנו נאלצות לעיתים "לכבות שריפות" ולתקן" תיקונים מיידים" כדי למנוע החמרה של המצב או כדי לאפשר הריון תקין.
אורית – אחת המטופלות שלי- הגיעה אליי בחודש שישי של הריונה השני עם המוגלובין 10.5 ורמת פריטין (מאגרי הברזל) נמוכה. למצב זה לוקח תקופה להתפתח. זה נכון שהריון "משתמש" במ
אגרי ברזל, אולם מצב זה לא קרה רק בגלל ההיריון וניתן לראות זאת לפי מצבו המדולדל של מאגר הברזל שלה.
אורית תכננה לידת בית, שבה אחד התנאים הוא רמות טובות של ברזל, היה חשוב לנו לפעול על מנת לשפר את מצבה בהיבט הזה. תוספי ברזל הם אפשרות אולם אני מעדיפה תמיד לנסות את האופציה התזונתית לפני התוספים כדי לאפשר לגוף לעבוד בצורה היעילה והנכונה לו ביותר.
ערכנו תכנית הטיפול, ולקחנו בחשבון שאין עוד זמן רב כדי לשחק עם הנתונים הללו ולכן דאגנו להכניס לתפריט שלה מזונות בעלי רמות ברזל גבוהות, כמו כבד עוף אורגני אחת לשבוע (בכבד יש גם הרבה ויטמין A ובהריון יש להיזהר מרמות גבוהות של ויטמין זה), שפע של עלים ירוקים (סרפד, למשל, כמזון ובתה ועוד), אגוזים וזרעים שאינם קלויים, נבטים, טחינה משומשום מלא ומונבט ועוד. בסופו של דבר, על אף שניסתה להכניס את המזונות הללו לתפריט שלה.
נאלצנו להיעזר בתוספים לקראת סוף ההריון, כדי לשמור על רמת המוגלובין המתאימה ללידת בית. להערכתי אם התכנון התזונתי היה מתחיל עוד קודם- בשלב תכנון ההיריון, כ- 3 חודשים לפניו, לא היה צורך להשתמש בתוספים. תזונה הייתה בהחלט מספיקה כדי לשמור על בריאות מיטבית.
הסיפור של אורית אינו יחיד ישנם סיפורים רבים נוספים שרלוונטיים לא רק למאגרי ברזל כי אם גם למרכיבי תזונה חשובים נוספים אחרים כמו חומצות שומן חיוניות, חלבונים, אבץ ועוד.
אני מוצאת שההתכוונות לנושא התזונה במיוחד בתקופת תכנון ההיריון ושנותיו הראשונות של הילד היא חשובה ביותר. לא כדאי להתעלם מהנושא, רק כי "ככה כולנו גדלנו ויצאנו בסדר" ושלל אמירות שאני שומעת למכביר. נכון, אפשר "לגדול בסדר", אולם אם נסתכל על המצב בכנות, בתרבות המערבית שלנו הרבה אנשים אינם באמת "בסדר", אלא סובלים באופן שכיח מידי ממצבים שונים כמו: סרטן, השמנת יתר, סוכרת, בעיות לב וכלי דם, בעיות של קשב וריכוז, מחלות על רצף האוטיזם, אי סבילות למזונות, אלרגיות, בעיות עיכול, דלקות, מחלות נפש, בעיות שינה, בעיות פוריות ועוד.
הרעיונות האלה בהחלט מגובים כבר במחקרים, בעבודות, בגישות תזונתיות כאלה ואחרות ואני מזמינה אתכם לחקור בנושא. יש לנו היכולת להשפיע על כמה דורות קדימה. שכן אם יהיו מחסורים כלשהם בעת התפתחותם של ילדינו, זה מן הסתם ישפיע גם על ילדיהם וכן הלאה.
אם מסתכלים על הדברים בצורה כזו, שבה רצף אחד המוביל מהמחשבה על ההיריון, דרך הכניסה להריון, ההיריון ולידה, אפשר ביותר בקלות לנסות ולהבין שזו תקופה ארוכה ומשמעותית שיש בה תכנון ארוך טווח.
תקופת ההיריון, משלב התכנון היא תקופה שיש בה, כפי ששמו של תחום מחקרי חדש מכונה, תכנות העוברי ואף מן התכנות האנושי. ברור לכולנו שילדים ייוולדו גם אם לא נאכל נכון וטוב. בהתאם לצרכים הביולוגיים שלנו, במרבית המקרים הן אכן ייוולדו (למרות שלתזונה בהחלט יכולה להיות גם השפעה על עצם הפריון). יגדלו ויתפתחו. אולם לעתים לא בהכרח בצורה האופטימלית ביותר.
חשוב בעיניי לוודא מה נשים אוכלות לאורך שנות הפריון שלהן: כשהן מתכננות הריון, כשהן בהריון ולאחר הלידה. הנושא מתקשר לשאלה מה התינוקות אוכלים מרגע שנולדו והלאה. אני מאמינה שישנו הרבה מידע שחשוב שיהיה זמין לנשים המתכננות להביא ילדים לעולם. לאחר שהמידע יהיה בידיהן הן תבחרנה כמה ממנו ליישם ואיך.