אקטיביה: נירית פז יוצאת לשופינג

 

בדרך כלל אני לובשת בגדים בסגנון קז'ואל או ספורטיבי. רק בסופי השבוע אני נהנית ללבוש יותר צמוד וסקסי. מתפרעת בבגדים מהודרים יותר. בעבר, היו ימים שלא הרגשתי נוח ללבוש את הצמודים האלה. אם הייתי נפוחה, זה היה מאוד מעצבן, שלא לדבר על זה שלא נוח ללבוש בגדים צמודים.

 

את הבגדים אני קונה בחברת דרור, בעלי. הוא הקניין שלי. הזמן היחיד שיש לנו הוא בימי ששי בבוקר. אני אוהבת ללכת איתו, ויש לו סבלנות לחכות לי בכל המדידות. כשהוא מסתכל עלי ואומר מה דעתו, הוא נותן לי את הבטחון שהבגד הצמוד והיפה עושה אותי סקסית יותר. 

 

מוותרת על אוכל כדי למדוד מכנסיים

בדרך כלל אנחנו פותחים את הבוקר בבראנצ'. בעצם, לא תמיד. זה בעיקר תלוי במצב שלי. בימים שבהם הייתי ממש נפוחה, הייתי מוותרת על האוכל. כדי לא להיות עוד יותר נפוחה כשאצטרך למדוד מכנסיים חדשים. הייתי מכווצת את הבטן, נדחסת למכנסיים, מקבלת מדרור את האישור, ורק אחרי שקניתיף הייתי מעזה לפתוח כפתור, לשחרר את הבטן. הייתי מתרווחת על הכסא ומרשה לעצמי לאכול.

 

תשאלו למה בימים כאלה בכלל יצאתי מהבית ועוד לשופינג? כי לפעמים לא היתה ברירה. כשהייתי עומדת מול הארון, ושוב לא היה לי מה ללבוש, ידעתי שאם לא אצא בבוקר הזה עם דרור לקנות, מי יודע מתי תהיה הזדמנות נוספת. אז הייתי מכווצת את הבטן, ויוצאת מהבית, אפילו שלא הרגשתי  ממש במוד של קניות.

 

דרור נהדר. הוא לא התייחס לכאבים שלי. בגלל זה השתדלתי לא לקטר לו יותר מדי, שלא ימאס לו באיזה שלב. הוא היה מתעלם מהכאבים שלי באלגנטיות כדי שלא אכניס את עצמי עוד יותר לבור. ואם הבגד נראה עלי טוב, הוא היה מפרגן ותומך, ומתלהב. וכמובן, מעודד אותי לקנות אותו. כי הוא ידע שאמנם אני מרגישה לא טוב בפנים, אבל שאחרי שאני אשתחרר וארגיש טוב יותר, אני אשמח שקניתי את הבגד. כי המצב ישתנה, כל העצבים יעלמו ואני כבר לא אהיה באטרף מהמערבולת הזו.  

 

יוגורט לבן והכל השתנה

אבל כל זה הוא כבר נחלת העבר. כלומר, מאז שהתחלתי ע אקטיביה. ביום ששי לפני שבועיים יצאנו לקניות, דרור ואני, בפעם הראשונה מאז שהתחלתי את השינוי. אין מה לדבר: זו היתה חוויה שונה לגמרי. בבוקר יצאנו לקניות ואפילו הרשיתי לעצמי לאכול משהו קטן לפני שנכנסנו לחנות. הרגשתי משוחררת מדאגות, ומלאת מרץ לקראת הקניות. ניצלנו את השמש החורפית וידעתי שהיום אקנה משהו מיוחד, משהו שתואם את מצב הרוח המרומם.

 

נראה לי שהתחלתי להתרגל לרעיון שאני אישה משוחררת, שלא חושבת על כאבים ונפיחות. זו הרגשה ממש ממש טובה.

 

גם הקניות היו מוצלחות במיוחד הפעם, ואני כבר יודעת מתי ולאן אלבש את המכנסיים החדשיים והסקסיים שקניתי. 

 

לקריאת כל הפוסטים הקודמים שלי:

 

 
 
תגובות (0)
הוסף תגובה