לפני עשור, נשים, אשר גילו שהן חולות בסרטן השד, הסתירו את היותם חולות מהסביבה. נשים התביישו בהיותן חולות. רק שלא יראו, רק שלא ישאלו, רק שלא ירחמו.
כיום, ישנה מודעות לנושא. אנחנו, כחברה מבינים שסטטיסטית יש סיכוי לחלות אבל גם סיכוי להחלים. אישה המאובחנת היום כחולת סרטן השד רשאית לקבל מערך של ליווי, תמיכה, כלים ומידע. הכל על מנת להקל על הדרך שלה לעבר ההחלמה.
היום מבינים, יותר מתמיד, שכאשר אנחנו נדרשות להמשיך לחיות את החיים במתכונת "חדשה", בין אם דרך מחלה או להבדיל כמטופלות פוריות, אנחנו רוצות לחזור לשגרה כמה שיותר מהר וכמובן להצליח
שנים מנסים להוביל אותנו כחברה לקבל את האחר. התהליך לא פשוט ולפעמים למרות ניסיונות, את השינוי עושה תוכנית טלוויזיה. לדוגמא התוכנית "פלפלים צהובים" עושה את מה שעובדים סוציאליים, רופאים ואנשי מקצוע בתחום לא הצליחו לעשות שנים. הסדרה, הוציאה את האוטיזם "מהארון" אל עבר הקונצנזוס הישראלי ובכך אפשרה לעשרות ילדים ומשפחות לקבל תוקף להיותם "שונים" מבלי להתבייש.
מה קורה לנו, מטופלות פוריות. איזו סדרה, כתבה או רעיון יביא לכך שמטופלות פוריות לא יסתירו את היותם במסלול פוריות להורות? מתי נשים וזוגות יקבלו הפנייה לתמיכה, ליווי, ידע וכלים כבר בפגישה הראשונה מול גורם רפואי. הגורם המבשר להם שאכן הם נכנסו לסטטיסטיקה העגומה של אחד מחמישה זוגות, אשר עוברים טיפולי פוריות, בניסיון להרות.
מתי נשים יבינו שהן לא אשמות או לחילופין שאין כאן גורם אשם כלל? מתי נתחיל להפנים שהאנרגיה שאנו מבזבזות על סוד לא משרתת את המטרה או את האמצעים? מתי נבין שאכן מגיע לנו לקבל כלים על מנת להקל על הדרך ואכן להצליח?
אני חושבת על התהליך שחווה אישה ,העוברת טיפולי פוריות. אני חושבת על היום בו היא הולכת שוב לשירותים ומגלה כתמים חומים אשר מבשרים שגם החודש, העשירי במספר אין הריון שנקלט. תחושות הבטן מבשרות על משהו שלא כשורה אך התקווה עדיין חזקה.
קביעת פגישה אצל רופא נשים או מומחה פוריות כבר מעלה אותם כיתה, ואז זה קורה: חד משמעית ישנה בעיה, אצלו, אצלה או אצלם. פתאום, מזוג שמקיים יחסי מין, למטרות נפלאות נדרש הזוג ללכת לבדיקות, לזריקות, לרופאים ולמרכזים רפואיים.
במדינות רבות בעולם, כל זוג אשר מתבשר על בעיה בפוריות מקבל על פי חוק הפנייה לגורם רגשי מטפל, על מנת להקל על הבשורה ועל ההתמודדות. ברב המדינות המערביות הבינו את מה שכאן לא הובן. תמיכה, ידע וכלים תורמים משמעותית להצלחה בתהליך. הבינו שחיזוק הקשר הזוגי בבית משמעותי לתהליך ולהצלחתו.
מי נמצא ותומך בזוג, על מנת לכוון, או על מנת להתאים את הגורם המומחה לטיפול המיוחד שהזוג צריך. מי נמצא עם הזוג על מנת לחבק ולהסביר שיש הרבה מאוד מה לעשות? מי עוזר להחזיר את הכוחות ובעיקר את התקווה?
טיפולי פוריות לא משתווים לסרטן וכמובן לא לאוטיזם, אבל בדומה למקרים שציינתי, גם לטיפולי פוריות מגיעים בהפתעה. הזוג לא מתכנן והטיפולים משבשים את שיגרת החיים. טיפולי פוריות מכניסים את הזוג המטולפל לבועה של כאב, אובדן, חוסר אונים וחוסר ידע. מגיע לנו לעבור את הטיפולים אחרת.
אם כחברה נצליח להבין שתמיכה, ליווי, ידע וכלים הכרחיים בכל כך הרבה מחלות, וגם בתהליכים ארוכים של טיפולי פוריות, נוכל לעזור יותר לזוגות.