כשזה קורה בפעם השניה, כך יספר כל מי שניסה, אתה נותן יותר ומצפה ליותר, אתה יותר תובעני, יותר מודע לעצמך, למדת דבר או שניים על יחסים ואתה מוכן ליישם. כשזה קורה בפעם השניה אתה שם כי אתה רוצה ולא כי ההורים לוחצים, השעון הביולוגי מתקתק והמשכנתא ניתנת בתנאים סבירים. בפעם השניה נכנסים לרבנות בלי רעש וצילצולים סוגרים עניינים וממשיכים כרגיל. מבינים את הגיחוך שבהוצאת עשרים אלף תקילין על שמלת כלה ומדחיקים את החמישיה שהשקענו בעיצוב החופה, יש לנו יותר כסף ואנחנו רוצים את זה אחרת, מכינים רשימת מתנות ונעלבים מצ'קים.
אם בסיבוב הראשון מסגרנו כרזות של תערוכות ושקלנו ברצינות רפרודוקציות הרי שהיום נשקיע בסיבוב גלריות, בחיפוש הדבר האמיתי, אם אז שיננו בשקט "דקורטיבי", העיקר שהדבר הזה יתאים לאריחים, שישתלב טוב עם הואזה שקיבלנו מדודה ברכה היום אנחנו קונים אמנות לשם אמנות, אולי לא נסחפים עם פיסת קלימט בפינת האוכל אבל בהחלט מייחדים קיר לפיצ'חדזדה, הכורסאות משתנות, הוואזות נשברות והיצירות איתנות ושובות את הנפש וכך גם היחס היחס שלנו כלפי תכשיטים השתנה.
מחקרים מראים שנשים בשנות העשרים בואכה השלושים המוקדמות מתייחסות אל תכשיט כאל אקססורי חביב שתפקידו לתחזק אגו משך אירוע או שניים, הצמידים נוכחים וצבעוניים, הטבעות גדולות והשרשראות מלאות כל טוב, את מסתובבת עשור שלם כעץ חג מולד לכל דבר ועניין עד שיום אחד את כבר רוצה משהו אחר, את רוצה יהלומים וזהב טהור ואתה לא רוצה את מה שראית בכרזה בקניות וגם לא אבני סברובסקי, את מסתפקת בטבעת אחת, אולי שתיים ובמחרוזת פנינים, שרשרת או שתיים בשזירה מעניינת וקופסא קטנה לעגילים. את מרשה לעצמך, הוא מכיר אותך ויכול להעניק לך בלי לשבור קופת חיסכון. זה הזמן שלכם להיות אלגנטים יותר, להצמד לעל זמניות, לדבר החמקמק הזה שאומר לך שתכשיט אחד טוב עדיף על תריסר זולים ו"טרנדיים".
www.gizathazahav.co.il