האביב כבר כאן. רב האנשים מקשרים אביב לפריחה, חולצות קצרות ומזג האוויר נעים. הורים לפעוטות מקשרים את האביב עם לחץ סביבתי לגמול את הילד. אביב זה הזמן בו מתחילים לדבר על גמילה מחיתולים בגן ובין החברים. הגננות יוצאות במבצעי גמילה.
אבל איך יודעים שהילד בשל לגמילה? מתי להתחיל לגמול ולאילו סימנים כדאי לשים לב בתהליך הגמילה. בארץ, הגיל המקובל לגמילה נע בין שנה וחצי לשלוש. אבל ישנן תרבויות בהן הגיל הוא שונה: בחבר העמים, לדוגמא, אם ילד אינו גמול לחלוטין עד גיל שנה, הוא נחשב לחריג. גם באתיופיה נגמלים מוקדם. נהוג לגמול פעוט באתיופיה עד גיל 9 חודשים.
תהליך נכון של גמילה מחיתולים מתרחש בין יומיים לשבועיים, תלוי בילד ובשיטת הגמילה, וההורה צריך להרגיש שמדובר בתהליך ושהפעוט כל הזמן מתקדם.
חפשו את הסימנים
ישנם סימנים שמעידים שהילד מוכן לגמילה. יש ילדים שהסימנים האלו מגיעים מוקדם ויש ילדים שהסימנים מאחרים. כדאי להתייחס לילד הפרטי שלכם ולנסות להבין האם הוא בשל.
כדאי לזכור שבגיל הזה ישנו פער גדול בין התפתחות מוטורית או שפתית בין ילדים. ילד בן שנתיים יכול ללכת, לטפס ולרוץ ואילו חברו, באותו הגיל, יכול להיות רק בשלב ראשית ההליכה. לכל אלה יש משמעות בגמילה רצוי להתייחס לשלב בו הילד נמצא ולא רק לגיל:
- מוטוריקה גסה: הפעוט יכול לצעוד לשירותים, להרים ולהוריד את הקרש, להתיישב על האסלה או על הישבנון ופעולות נוספות המעידות על עצמאות.
- מוטוריקה עדינה: הפעוט יכול להוריד בגדים, לכפתר כפתורים וכו. כדאי להלביש בגדים מתאימים בתקופת הגמילה, סקוצ'ים גוומי במקום כפתורים.
- קוגניטיבית: הפעוט מסוגל לקלוט היכן עושים את הצרכים, יכולת חיקוי של המבוגרים, יכולת הבנה של התהליך.
- מנטאלית: שולט בשפה, מבין הוראות, הצעות. ניתן לתקשר איתו והוא משתף פעולה.
- רגשית: הפעוט מביע צורך לעצמאות ולשליטה.
- מילולית: הילד מודיע שעשה או רוצה לעשות את צרכיו, הוא מדבר על הנושא ומשווה את עצמו לאחרים. הוא מביע רצון להיפרד מהחיתול ומבחין בהבדלים בין עשייה בבגדים או בחיתול, לבין השירותים.
כל הילדים בגן גמולים
להורים יש נטיה להשוות ולבדוק מה קורה עם הבן של השכנים או שאר הילדים בגן. חשוב לזכור כי תהליך הגמילה צריך להתייחס לכל ילד בנפרד. כך שאם זה לא בוער לילד זה לא צריך לבעור להורים, בתוך גבולות סבירים. כדאי לדחות את הגמילה עד שהילד מראה רצון לשתף פעולה.
אם ילד לא חייב להיכנס למסגרת חינוכית המחייבת אותו להיות גמול (כמו גנים מסוימים) ואם לא מדובר בתאריך מחייב, כדאי לחכות שהילד יהיה בשל לתהליך ולא לדחוק בו או להכנס עימו למאבקי כוח סביב הגמילה.
מתי לא מומלץ לגמול
לפעמים הילד מראה סימני בשלות, אבל אתם לא פנויים לגמילה. אז מתי לא כדאי להתחיל בגמילה ועדיף לדחות אותה:
- כשהילד לא פנוי לנושא (התחלת גן חדש, מחלה, ועוד).
- כשהילד לא מגלה סימני מוכנות, ומסרב בתוקף לכל ניסיון.
- כשההורים לא פנויים: עוברים דירה, הריון של האם, מצב של מתח או מועקה נפשית בשל נושא אחר המטריד את ההורים.
- בתקופת חורף כאשר קר וגשום וקשה להתמודד עם פספוסים ונסיגות.
אין שיטה קסם מוצלחת
אין דבר כזה. ישנם הבדלים תרבותיים עצומים, הבדלי גישות, הרגלים שונים בבתים השונים שוני באופי וסגנון התפתחות בין הילדים ועוד. כמעט כל הילדים בעולם נגמלים ללא כל ייעוץ או עזרה מקצועית כלשהי.
מתוך כך, ניתן במידה רבה לסמוך על המסורת המשפחתית, על עצות של הסבתות, של הגננות הוותיקות, על השכל הישר של ההורים, להיעזר בקלטות או ספרים ולהיות קשובים להתפתחות הטבעית של הילד. יש לזכור כי כל הילדים בעולם נגמלים בשלב זה או אחר.
פיפי פרס?
מתן פרסים חומריים היא שיטה בעדיפות נמוכה. יותר נוח והרמוני לשבח, לספר לאנשים על ההישגים החשובים. בכל הישג בכיוון הנכון, לזהות ולשבח את הילד וכך לקרב אותו אל המטרה. הפרס הגדול הוא לשלוט בצרכים.
אל תשכחו כי תהליך הגמילה הינו שלב משמעותי בהתפתחותו של הילד וכי על ההורים לגלות סבלנות וסובלנות. הגמילה היא בראש ובראשונה עבור הילד ולא למען רווחתם ונוחיותם של ההורים. הילד לא "חייב" להורים להיגמל, הוא גם לא חייב להתמיד ולהצליח בתהליך בקו ישר ואחיד.
יש מקום לנסיגות וצעדים אחורה בעקבות צעדים קדימה. על ההורים לזכור זאת ולא לבטא כעס ואכזבה כלפי הילד ובכך לפגוע בדימוי העצמי ובביטחון העצמי שלו.