אני משתמש באינטרנט כבר שנים. הרבה שנים. מאז שהייתי נער. התחלתי להשתמש באינטרנט, כך אני מעריך, זמן קצר אחרי שהיה זמין באופן מסחרי. ביליתי שעות רבות מול אתרי אינטרנט, בצ'אטים, בחיפוש מידע, בכתיבת מידע, בבליינד דייטים ומה לא. הפלא ופלא, אין לי דיכאון (מאובחן). זה לא אומר שלא היו לי תקופות קשות, ושלפעמים הבריחה לעולם האון ליין היא חלק מהתקופה הזו, אבל הקביעה, כביכול, של איגוד רופאי הילדים האמריקאי על כך שיש "דיכאון פייסבוק", במאמר שפורסם בירחון היוקרתי שלהם Pediatrics, העלתה בי תמיהה.
אינני רופא או מדען, אבל במקרה נתקלתי בפוסט של ג'ון מ. גרוהול העורך הראשי של בלוג ואתר שנקרא עולם הפסיכולוגיה שהחליט להתעמת עם הקביעה שפורסמה לאחרונה ויש לומר שבסוף הקריאה אף להפוך אותה למגוחכת.
הקטגורים: יותר פייסבוק, יותר דיכאון
האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים הוא אחד האיגודים הנחשבים בעולם, מדובר בארגון רציני המוציא לאור בין היתר את אחד העיתונים החשובים בתחום רפואת הילדים ? Pediatrics. בירחון האחרון התפרסם "דוח קליני" מיוחד שסוקר את ההשפעה שיש למדיה החברתית על בני נוער וילדים. הדו"ח מתייחס לאספקטים נרחבים יחסית של השימוש ברשתות חברתיות אצל בני נוער. בין היתר את היתרונות שלו בקידום יכולות תקשורת וחיברות, יכולות גבוהות יותר המאפשרות למידה טובה יותר, ואף נגישות למידע בריאותי. מנגד מציין הדוח את הסכנות העומדות בפני בני נוער ? "סייבר-בריונות" והצקה אונליין, סקסטינג (שליחת הודעות סמס בעלות אופי מיני בוטה) ו-" דיכאון פייסבוק".
בנוסף מציינים המחברים מספר נקודות נוספות כגון ? השפעות הפרסום רכישת מוצרים על ידי ילדים ובני נוער, ילדים צעירים מדי הנכנסים לרשת, סכנה לפרטיות ומעקב אחרי הילדים של גורמים בלתי רצויים. המחברים טוענים כי מטרת הדוח היא לתת כלים לרופא הילדים להיות יועץ ומאבחן בנושא ולהדגיש את חשיבות מעורבותו.
יצוין כי דיכאון הפייסבוק תופס אך ורק פסקה אחת בכל הדו"ח, אך הכותרות בכל העיתונים בעולם זעקו ? רופאי הילדים קובעים ? דיכאון פייסבוק.
ומהו אותו דיכאון פייסבוק, הנה הפסקה מתוך הטקסט, לאחריה תרגום חופשי:
Facebook Depression
Researchers have proposed a new phenomenon called "Facebook depression," defined as depression that develops when preteens and teens spend a great deal of time on social media sites, such as Facebook, and then begin to exhibit classic symptoms of depression.22?27 Acceptance by and contact with peers is an important element of adolescent life. The intensity of the online world is thought to be a factor that may trigger depression in some adolescents. As with offline depression, preadolescents and adolescents who suffer from Facebook depression are at risk for social isolation and sometimes turn to risky Internet sites and blogs for "help" that may promote substance abuse, unsafe sexual practices, or aggressive or self-destructive behaviors.
והנה התרגום:
חוקרים הציעו להגדיר תופעה חדשה הנקראת "דיכאון פייסבוק" המוגדרת כדיכאון המתפתח כאשר בני נוער וילדים מבלים זמן רב מאוד בגלישה ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, ואז מתחילים להציג סימפטומים קלאסיים של דיכאון. קבלה חברתית על ידי עמיתים היא חלק חשוב ביותר בחיי המתבגרים. האינטנסיביות של עולם האינטרנט נחשבת כגורם העלול לעורר דיכאון בחלק מהמתבגרים.
כמו ילדים ובני נוער הסובלים מדיכאון "רגיל", גם אלו הסובלים מ"דיכאון פייסבוק" עלולים לסבול מבידוד חברתי, ולהיגרר להתנהגות בלתי אחראית באינטרנט לגלוש לאתרים עם מידע שגוי המתיימרים לסייע ומקדמים שימוש בחומרים אסורים, התנהגות מינית לא בטוחה או התנהגות אגרסיבית והרסנית לבני הנוער.
אז זוהי הקביעה המרעישה שזכתה על פי גוגל ניוז למעל 1000 אזכורים בחודש האחרון.
הסנגורים: אין קשר בין פייסבוק ודיכאון
לפני שאני מגיע לטיעוניו הקשים של גרוהל נגד הקביעה הנמהרת (ולטענתו המוטה) של הרופאים, החלטתי לעשות משהו פשוט ? חיפשתי את המושג במנוע החיפוש המקובל ביותר למחקרים ? Pubmed. הפלא ופלא קיבלתי 5 עמודי תוצאות ובהם אף לא מחקר אחד שמצא קשר סיבתי בין פייסבוק להופעת דיכאון, וכל שכן לא דיכאון שנגרם על ידי השהייה ברשתות החברתיות.
מה כן מצאתי ? ובכן כמה מחקרים שמצאו כי יש טיפוסי אישיות שנוטים יותר לגלוש ברשתות חברתיות, כמו כן שאנשים שנוטים לדימוי עצמי נמוך מצד אחד ולנרקיסיסזם פעילים יותר ברשתות חברתיות, שאנשים שמשוטטים ברשתות חברתיות מפיקים יותר הנאה מאלה שעושים בה חיפושים ממוקדים, שתלמידי קולג' בעלי יותר חברים נוטים לתפישה עצמית טובה יותר (ידוע שככל שיש יותר חברים כך זמן הגלישה רב יותר). ולבסוף, עם או בלי קשר, מצאתי שפייסבוק לא נמצא כמעלה את הסכנה להטרדה מינית של ילדים, אבל זה סיפור אחר.
אם כן, מבלי להעמיק יתר על המידה, נראה שהמחקר לא ממש תומך בעמדת רופאי הילדים. אבל אשמח להציג בפניכם את הטיעונים המרכזיים של גרוהל.
1 מדובר בדו"ח, כי גם בעיתון יוקרתי מבינים שלא נעשה כאן מחקר מעמיק, ולכן הומצא מינוח חדש.
2. דו"ח קליני. זה אפילו לא סקירה ? clinical review או מטה אנליזה או כל דבר דומה.
3.מבחינתו המושג "דיכאון פייסבוק" הומצא על ידי המחברים, ולא נמצאה כל ראיה קלינית לסיבתיות בין גלישה ברשתות חברתיות לבין דיכאון.
4. כותבי הדו"ח מבססים את המושג דיכאון פייסבוק על 6 מקורות ביבליוגרפים בלבד. מתוכם 4 מקורות הם ידיעות בעיתונות אודות מחקרים, ואפילו לא המחקרים עצמם.
5. החוקרים מתעלמים באופן בוטה ממחקרים רבים ביותר שסותרים את טענתם לגבי הקשר הסיבתי.
6. חלק מהמחקרים עליהם מסתמכים כותבי הדו"ח בעייתיים שכן הם אינם מתייחסים בכלל לדיכאון ורשתות חברתיות.
7. באף אחד מהמחקרים המצוטטים לא מופיע המושג "דיכאון פייסבוק" (למיטב בדיקתו של גרוהל. אני יכול לציין כי גם בבדיקה ב-Pubmedהמחקר היחיד שעוסק סכך הוא בעצם הדו"ח הזה)
8.אף אחד מהמחקרים שעליהם מסתמכים החוקרים לא מצא קשר סיבתי בין גלישה ברשתות חברתיות ובין דיכאון.
לבסוף מסביר גרוהל שאין בטענותיו בכדי להגיד שאין אנשים מדוכאים המשתמשים בפייסבוק, או ברשתות חברתיות אחרות, אולי על מנת למצוא שם נחמה ועידוד, אבל זו תהיה מסקנה נמהרת, שלא לומר שטותית, להסיק ששימוש משמעותי ברשתות חברתיות מוביל לדיכאון. אני מסכים איתו.