לחיים יש קסם מסויים אני חושבת,מצד אחד שהם זורמים לנו בחינניות וממלאים אותנו בדברים חיובים שעושים לנו טוב זה נגמר מהר מדי,ואז שמגיע אותה רגע של סבל שאנו בהנף יד כמעט מבטלים ושוכחים מאותם רגעים קסומים שהיו למרות שלחיים יש דרך לעשות לנו בלאנס כזה,מצד אחד ללטף ומצד שני לסטור.
ביומיים האחרונים אני נמצאת במנהרת זמן כזו לצורך כתיבה,מעלה בכתב זיכרונות של ילדות,וכיום במבט של אישה נושקת לארבעים להסתכל עלי חיי כילדה קטנה וכנערה אני חושבת לעצמי "וואלה ריקי את פשוט חזקה יותר ממה שאת יודעת על עצמך,כל מה שעברת ולא איבדת את עצמך בשום פינה חד סיטרית שם בדרך תמיד מצאת איכשהו את הדרך חזרה.."
ועדין מוזר לי כשאני כיום ממש כמעט כמו שהייתי קטנה רוצה לפעמים לעשות סוג של פאווס או בעברית צחה השהייה-לעצור לקצת את הזמן,ממש להקפיא אותו,לפתוח את העיניים שלי עד כמה שניתן ולהסתכל לחיים חזק ממש בלבן של העיניים,לנסות להבין למה בעצם צריך לסבול כשיש כל כך הרבה טוב מסביבי ומעט רע,למה קשה לי לראות את חצי הכוס המלאה,למה אף פעם לא מסתפקת במה שקיים ורוצה עוד ועוד,ותשובת כי זה טבע האדם לא מספקת אותי כי אני יודעת שאני אחרת שונה,עוף מוזר ביחס לאדם הנורמטיבי.
אתמול ככה אווט אוף דה בלו לירון הבייבי המדהימה שלי בת השנתיים וחצי נכנסה לחדר האמבטיה בעוד אני טובלת לי באמבטיה ואמרה משפט חדש שלמדה כנראה מאחייה שאומרים לי מדי פעם והחליטה פתאום לאמץ אותו ואף להשתמש בו "אני אוהבת את אמא" שיווו אני שמעתי את זה והלב שלי דפק מהר וכולי התמלאתי בתחושה קשה לתאור פשוט אושר כזה,ועל הרגע הזה הייתי כל כך רוצה לעשות את אותו פאווס ולעשות אותו יותר משמעותי מרגע של כאב או סבל…
אמא שלי זיכרונה לברכה פעם אמרה לי "ריקי להסתפק במועט ולהנות מהקצת זו הברכה הכי גדולה שאני יכולה לברך אותך" וזה היא אמרה כי היא ידעה שאני אדם שכמהה לעוד ומלא בחלומות,היא ניסתה להנמיך לי את הציפיות דווקא כדי שלא אדרדר למקומות לא נעימים,וחבל שלא חיבקתי את הברכה הזו,בכלל הייתה לי אמא חכמה כזו שהרבה דברים אמרה לי בשיחות שניהלנו שהייתה בין החיים היא הייתה ממש חברה לי,אך כמו תמיד בחיי לא הקשבתי אלה פשוט שמעתי,היום משום מה אני יותר קשובה,במיוחד שאני נזכרת בדברים שכל כך רלוונטים לחיי.
לחיים יש סירקולציה מדהימה שתדעו,אנחנו פעם למעלה ופעם למטה אך עם יד על הלב אני מציעה לכם נסו להסתכל לחיים בעיניים כשאתם נמצאים באמצע ממש בין הלמעלה ללמטה,לא שאתם בשיכרון חושים מאושר ולא שאתם סובלים ודואבים אלה אלה דווקא באותם רגעים שהכל רגיל ומנוטרל,ואז אני מבטיחה לכם תוכלו לראות את החיים שלכם במבט הרבה יותר ברור ונקי,ותדעו אם אתם אוהבים או לא מה שאתם רואים ואיפה ואם בכלל ניתן
לשפר.
סופ"ש בפתח ממש שתהיה לכולנו שבת שלווה ושבת של מנוחה
אוהבת ריקי