לפני כחודש אישר בית המשפט הסדר פשרה שלפיו תעביר מקדונלד'ס כמעט חצי מליון שקלים למחקר על תזונת פעוטות. את התביעה הייצוגית הגיש יורם פרי באמצעות משרד עו"ד קמינצקי ובה הוא טען כי הרשת המפורסמת לא פירטה כנדרש את כמות הנתרן שבמוצריה ובנוסף נטען כי מרכיבי המזון פורטו לפי יחידה במקום לכל 100 גרם או מ"ל. בכך לטענתו נפגעו אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה, חולי סוכרת, חולי לב ועוד אנשים הרגישים לנתרן.
מנגד הסבירה מקדונלד'ס כי היא אינה מחויבת לסמן על מוצריה שמוכנים במקום את ערכם התזונתי. אבל הודתה כי טעתה בסימון ערכי הנתרן ותיקנה את טעותה מיד עם גילוי הטעות. ביחס לנזק טוענת החברה כי השפעת הנתרן תלויה בצריכה היומיומית ולא בארוחה ספציפית, ואין בכמות הנתרן שבמזון בכדי לגרום נזק ממשי.
שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת צילה צפת, המליצה לצדדים להגיע להסדר פשרה שלפין הרשת תתרום כ 450000 שקל למחקר על הרגלי אכילה נכונה בגילאי לידה עד שמונה עשרה חודשים המתבצע בבית החולים רמב"ם בחיפה.
טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, מחברת הספר המדריך השלם לתזונה בהריון רואה בעבודתה היומיומית את ההשפעות מרחיקות הלכת שיש לבחירות התזונה של הורים על ילדיהם: "התינוק נולד כשחלק ממערכות גופו עדיין לא בשלות לחלוטין, אומרת קראוזה ומסבירה על הקיף ההשפעה, מערכת העיכול, המוח ומערכת החיסון ועוד מערכות מהותיות בגופו. למעשה, התזונה מאפשרת גדילה והתפתחות כיוון שהיא מספקת הן את לבני הבניין לגדילה ,חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים, והן את האנרגיה לצורך הגדילה מהקלוריות שניתן להפיק מפחמימות, חלבונים ושומנים".
מה קורה אם התינוק לא יקבל את התזונה האיכותית עבורו?
"אם הילד לא יקבל את אבני הבניין הנחוצות, ההתפתחות שלו תיפגע, ויש לכך השלכות בכל התחומים וההיבטים. מדברים על השפעה ארוכת טווח בילדים, עודף משקל, הפרעות קשב, פגיעה בצמיחה. מחקרים היום מוכיחים כי התזונה משפיעה על הגנים שלנו".
מה זאת אומרת?
"נולדנו עם מטען גנטי מסויים, שאמנם לא משתנה במהלך החיים, אך מה שיבוא לידי ביטוי מתוך המטען הגנטי הזה תלוי בסביבה. אם התזונה בריאה, יוכלו להתבטא הגנים שמקדמים בריאות טובה יותר. המחקר הזה ועוד רבים אחרים מוכיחים שוב ושוב כי אנחנו, ההורים, אחראים על התזונה של הילדים שלנו מהרגע שהם נולדים ובכך משפיעים על המשך חייהם כבוגרים. למעשה, הבחירה אם הילד יקבל חלב אם או תמ"ל היא אחת הבחירות הראשונות והמשמעותיות שאנחנו מבצעים, ובמחצית השניה של השנה הראשונה לחיים, בה התינוק מתרגל למזונות מוצקים, יש חשיבות גדולה מאוד למגוון המזונות שאנחנו מציגים בפניו".
"להורה יש את כל ההשפעה שבעולם על מה שהילד מכניס לפה, כיוון שזו האחריות שלו. מתפקידנו, ההורים, להכניס הביתה את המזונות הבריאים ביותר. האחריות של הילד היא פשוט לאכול."
יש הרבה מאוד מחקרים, המודעות לתזונה נכונה רק הולכת וגודלת עם השנים, אז אך אפשר להסביר שלצד הידע הזה יש פריחה גם של תעשיית האוכל המוכן, הקפוא והמהיר?
"החיים שלנו מאוד תובעניים, מנסה להסביר קראוזה, ההורים עובדים שעות ארוכות, בדרך כלל מחוץ לבית, ובישול נתפס כטרחה עצומה ובזבוז זמן ונדחק למקום נמוך יותר בסדרי העדיפויות שלנו. במקביל, תעשיית המזון מפרסמת מוצרים שמחד הם קלי הכנה ומאידך בעלי תדמית בריאה יותר ויוצרת את התחושה שהם מהווים אלטרנטיבה ראוייה למזון בבישול ביתי. בפועל המזונות עלולים להיות עשירים מדי בשומן, בסוכר, במלח ובחומרים משמרים".
אז מה אפשר לעשות? הרי יש הטוענים שאם אנחנו שומרים מזון מוכן במקרר, הוא מאבד מערכיו התזונתיים..
"חשוב להכניס את הבישול לחלק מהשגרה", ממליצה קראוזה, "אפשר להכין דברים קלים: אורז, פירה ופסטה מהירים מאוד להכנה. יש גם סוגי תערובות דגנים שעברו בישול מקדים אשר מקצר את זמן הבישול. אפשר להתבסס על קטניות וירקות מוקפאים שגם עברו בישול מקדים. מכינים סיר של מרק ירקות שמספיק לכמה ימים.
מנה בשרית – זה לוקח קצת יותר זמן, אבל חזה עוף ברוטב כלשהו או עם שום, שמן זית, לימון ועשבי תיבול, גם מהקפאה, יכול להיות מהיר יחסית.
אפשר להכין חלקית מראש ולאחסן במקרר. לגבי הערכים התזונתיים – בשיקולי נזק-תועלת של אכילה בחוץ, אבדן הערכים התזונתיים פשוט זניח".