רובנו רוצים להיות מאושרים ורודפים אחר האושר כמעט בכל סיטואציה בחיים – ובכל זאת למרות מאמצינו הדיכאון מוגדר כמחלת העשור. האם ביכולתנו להשפיע על האושר שלנו או שהוא קבוע ומועבר לנו בתורשה, האם התשובה למהו אושר או כיצד ניתן להגיע אליו מצויה בידי הכימיה? תלוי איזה מומחה אתה שואל, איזה מחקר הוא מצטט ואיזה אושר אתה רוצה להשיג.
עוד ב-OnLife:
מחקר בריטי שהתפרסם לאחרונה בכתב העת לגנטיקה אנושית טוען כי הדרך אל האושר תלויה בעיקרה בגנטיקה. מדענים מ-London School of Economics מצאו, לדבריהם, את הגן שמשפיע על מידת שביעות הרצון של בני אדם מחייהם. מהתוצאות עולה שאנשים הנושאים את הגן 5-HTT נוטים לחוש מאושרים יותר. הגן המדובר, אחראי לאופן שבו תאי עצב מנהלים את חלוקת רמות הסרוטונין, הכימיקל אשר שולט במצבי הרוח.
חוסר איזון של סרוטונין במערכת העצבים עשוי לגרום למגוון מחלות, וביניהן לדיכאון ולחרדה. המחקר גורס שאנשים להם שני סטים של גן האושר – אחד מכל הורה – יש סבירות גבוהה פי שניים להיות מרוצים מחייהם, בהשוואה למי שלא נושא את הגן.
גם הפסיכולוג ד"ר דויד ליקן, מחבר הספר Happiness: Its Nature and Nurture טוען שהניסיון להיות מאושר דומה לניסיון להיות גבוה יותר, ובקיצור – בלתי אפשרי. כלומר, מדובר בתכונה מולדת, שאין איתה ועם גורמים חיצוניים כמו חשיבה חיובית או הדרך בה נבחר לחיות כל קשר.
אם לא גנטיקה – תרופות יכולות לעשות אתכם מאושרים
אבל מה קורה אם ההרכב הגנטי שלכם לא תומך ביכולת שלכם להיות מאושרים? הפתרון המיידי הוא לקיחת תרופות שיעשו אתכם מאושרים. ד"ר ירחמיאל ברבר, פסיכיאטר מומחה, פסיכוגריאטר ומנהל המערך הפסיכיאטרי "במכבי שרותי בריאות" מחוז מרכז, מסביר שמשחר ההיסטוריה חיפש האדם חומרים כימיים, טבעיים ואחרים כדי להיות מאושרים ולהרגיש טוב יותר.
"בתחילת שנות ה-50 נעשתה פריצת דרך עם פיתוח התרופות האנטי דיכאונית הראשונות, המשפיעות על מרכזי העצבים. תרופות אלו היו יעילות ואפשרו לראשונה לחולל שיפור קליני במצבם של החולים הדיכאוניים, אך היו להן תופעות לוואי כגון השמנה, ירידה בלחץ הדם, סחרחורות ועוד". לדבריו, פריצת הדרך השנייה בפיתוח תרופות אנטי דיכאונית החלה בתחילת שנות ה-90 עם תרופות חדישות מסוג ה-SSRI, או בשפה שכולנו מכירים – הפרוזק על נגזרותיו.
תרופות ממשפחת ה-SSRI הינן יעילות ויש להן פחות תופעות לוואי מהתרופות הראשוניות. אך התופעות לוואי שכן ישנן הן משמעותיות ונצפו בעיקר אצל בני נוער – עלייה במחשבות אובדניות. בנוסף הן עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד המיני.
תרופות נוספות הקיימות בשוק כיום הינן תרופות ממשפחת ה- SNRI המשפיעות על שחרור הסרוטונין והאדרנלין בגוף, ובכך מגבירות את תחושת "ההיי" והאופוריה שגורמות לתחושת אושר.
קבוצת תרופות נוספות הן ה-NRI העובדת רק על המערכת האדרנרגית ועוד קבוצה היא ה-NaSSa . אולם לתרופות אלה יש תופעות לוואי וחשוב לקחת אותן באופן מבוקר ובמעקב רפואי.
האושר מורכב משורה של בחירות מעשיות
לעומת התומכים בתפיסה כי האושר מורכב מרצף גנטי או השפעות כימיות, פסיכולוגים ואנשי מקצוע רבים טוענים שאנו יכולים להשפיע על מצב רוחנו בעצמנו, ושאושר מורכב מכמה החלטות מודעות.
מחקרים מהתקופה האחרונה מצאו שבני אדם יכולים לשפר את מצב רוחם על ידי עיסוק בפעילות גופנית, שמירה על תזונה בריאה, ביעור מחשבות שליליות, סילוק רגשות כעס וטיפוח רגשות חיוביים כמו אמפטיה והכרת תודה:
פעילות גופנית. פעילות כזו יכולה לכלול הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, דיג או אפילו עבודה בגינה בסביבה ירוקה כלשהי. חוקרים מסבירים כי פעילות גופנית בטבע עשויה להגביר את תחושת הרווחה האישית.
תזונה נכונה. מחקרים שונים הראו כי אנשים הצורכים תזונה בריאה ומאוזנת מועדים פחות לסבול מדיכאון. למשל, ממצאים מאוניברסיטת נאברה שבספרד, הראו שאנשים שדבקו בתזונה ים תיכונית המסורתית העשירה בירקות ופירות טריים, דגנים, קטניות, אגוזים, שמן זית, גבינות, יוגורט, עוף ביצים ולעיתים גם צריכה מתונה של יין, היו מועדים ב-30% פחות לפתח דיכאון בהשוואה לאלה שלא צרכו סוג תזונה זה. החוקרים מסבירים שהתזונה הים תיכונית עשירה בפחמימות מורכבות ובסיבים תזונתיים השומרים על רמת סוכר יציבה בדם ועל איזון הסרוטונין.
אופטימיות. מחקרים רבים, אף הם מהשנים האחרונות, מצביעים על כך שלאופטימיות יש השפעה טובה על הבריאות הנפשית והגופנית של האדם, ומכך גם על אושרו. העבודות מראות כי אופטימיות תורמת להפרשה של אנדורפינים שעוזרים לנו להרגיש יותר טוב. תחושת האופטימיות משחררת נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין שמופרש במוח וגורם למצב רוח יותר טוב.
אחת ההשערות היא שאנשים אופטימיים עם גישה חיובית לחיים, מייצרים פחות הורמוני לחץ ומפרישים חומרים המיטיבים עם בריאות הגוף והנפש. כך שגם אם אופטימיות היא לא תכונה גנטית, אפשר בהחלט ללמוד להיות אופטימי ומאושר.