דמיינו מצב שבו נאספים כל בני האדם לדורותיהם וניצבים מול מי שברא אותם. דמיינו מצב שבו כל אחד מהם מקבל משימה אישית, קוד ייחודי להפעלה, שמתפקידו להביא עמו אל כדור הארץ, אל שאר בני האדם, למען האדרת החיים, למען ריפוי והתפתחות, למען צמיחה ולמען הרמוניה גבוהה יותר. דמיינו מצב קשה לתפיסה שבו למרות מספרם הגדול של בני האדם מצליח הבורא (או שמע הבוראת) להעניק לכל אחד דבר מה שונה וייחודי. כך נוצר פסיפס מרהיב של יכולות ומשימות אישיות שעמן מגיעים בני האדם אל חייהם. דמיינו מצב שבו יותר ויותר אנשים משקיעים את מירב מרצם בחיפוש אחר אותו קוד אישי שמהווה לימים את הביטוי החיצוני למושג "הגשמה עצמית". דמיינו מצב שיותר ויותר אנשים מצליחים לעבור את התהליך הנדרש לשינוי ולביטוי היכולת המופלאה שהופקדה אך ורק בידיהם.
בעולם בו אנחנו חיים כעת קיימים לא מעט מושגים של תחרות ושל הצלחה. לפי התפיסה הפסיכו-קריאטיבית מרבית המושגים האלה חולניים ומזיקים. כאשר הישגיו של אדם נקבעים על ידי מדדים חיצוניים של תפוקה או הכנסה כלכלית ולא על ידי בחינת מידת מימוש הקודים האישיים שלו, אזי אנחנו מדברים בשפה ובמושגים שמראש מכשילים את מרבית בני האדם. כאשר האידיאל העיקרי של עשייה הוא התוצר הסופי ולא העונג שבעצם העשייה אז אנחנו שמים את עצמנו במקום נמוך מבחינת התפתחות מכיוון שמושגים כאלה לא מאפשרים לאדם לצמוח וכך החברה כולה לא מקבלת ממרכיביה את הנחוץ לה על מנת להגיע לאן שהיא יכולה להגיע.
תכליתו האמיתי של האדם, או לפחות ? חלק גדול ממנה טמון במידת נחישותו וכמיהתו לביטוי אותנטי משלו. ביטוי אותנטי משמעו ? לכל אדם יש תרומה ייחודית וראשונית משלו. במובן מסוים, כל אחד אמור להמציא איזשהו גלגל, גם אם זה גלגל קטן שמורכב ממבנה חדש שבנוי מכמה גלגלים שמישהו אחר המציא. לכל אחד תרומה מסוימת שאחרים זקוקים לקבל ממנו. על מנת שנוכל להתקרב למציאות אוטופית כזו יש להתייחס לאחד הרמזים והמצפנים הטובים ביותר לשם השגת המטרה הזו. יש להתייחס למושג העונג ולברר אותו עם תשומת לב ראויה שכן הוא מכיל בתוכו כמות מידע חשובה שיכולה לשפוך אור על מקומות חשוכים ותקועים למיניהם.
עונג הוא חוויה נפלאה ועילאית שלא קל להסבירה במילים. זו חוויה נהדרת של התמלאות והנאה, חוויה של שלמות עד כדי אקסטאזה לפעמים. עונג יכול לבוא ממקור פיזי בעיקרו או ממשור רגשי או רוחני. בעונג קיימת שמחה וקיימת תחושה של "משהו נכון מתרחש". בעונג קיימת תחושת "חזרה הביתה", משהו מוכר וטוב באופן אישי, משהו שמבשר לאדם שהוא נמצא במקום הנכון או עושה את הדבר הנכון. עונג הוא דרגה גבוהה יותר מהביטוי "כיף" או אפילו מהביטוי "הנאה" למרות שקיימת חפיפה רבה ביניהם. עונג הוא פעמים רבות הדבר העיקרי שאדם מחפש גם כשאינו יודע לומר בבירור שזו תכלית קיומו ופעילותו. עונג הוא המצפן שיכול להוליך את האדם לעבר הצטיינות באותנטיות. איפה שמענג אותך לשם כדאי לך ללכת. איפה שלא מענג אותך עליך ליצור שינוי לשם יצירת עונג או לשקול מחדש את הימצאותך במקום שכנראה לא מוליך אותך לדרך הנכונה שלך.
מבחינה פסיכו-קריאטיבית עונג הוא הכרח. אין זה נכון לחיות חיים עם מידה נמוכה של עונג. מצב שכזה מחייב טיפול ועובדה כך שהאדם יתכוונן מחדש אל פעילויות וקיום שיש בהם יותר עונג ויותר חוויות של סיפוק עמוק. כאשר אדם אינו משכיל להעניק לעצמו חיים עם מידה רבה של עונג, הוא ימצא את עצמו, כך או אחרת, נסחף אחר מצבים שבהם הוא צורך "עונג שלילי". הוא ימצא את עצמו מתמכר לכל מיני מצבים או אלמנטים חיצוניים שיספקו לו חווית עונג מדומה שמימנה הוא יצרוך יותר ויותר, מבלי שהוא חווה עונג אמיתי. במצב כזה האדם הולך ומתרחק מהקוד הטבעי והאותנטי שלו. הוא לא מצא את דרכו אל העונג הטבעי שלו אך בסתר לבו הוא לא מוותר על זכותו וכמיהתו לעונג. הוא מוכרח לקבל עונג מסוים ובאופן קצת תמוה הוא אפילו יתמגנט למצבים תקועים וכואבים, יתמכר אליהם ולא ישים לב שהוא בעצם מתענג על הכאב, על הקושי, על התסכול ועל תחושת הפספוס ואי הצלחה. אותו אדם גם עלול לחוש שאחרים הצליחו יותר ממנו ושעברו אותו בתחרות החיים. אותו אדם יחווה חווית כשלון ואשליה שעליו למצוא דרך לנצח את האחרים אך הוא לא ישים לב שהעבודה האמיתית שיש לו לעשות היא תהליך גמילה שמחזיר אותו אל מצב יצירתי של עונג חיובי שהולך ומתרחק מעונג מדומה ומזיק.
והנה לכם טיפ, קריאת כוון, סיוע ראשוני. אם אתה מעוניין להתקרב אל המעמד המיוחד הזה בו קיבלת לידיך קוד אישי להפעלה יצירתית וייחודית, את הנוסחה הסודית לאותנטיות ולייחוד שלך, שאולי תכנה אותם הגשמה עצמית, עליך לחפש מידה גבוהה של עונג במעשיך וביחסיך. אינך אמור לשחות בבריכה של עונג בלתי פוסק אך עליך לחוש שיש ביכולתך להגביר את חוויות העונג כמעט בכל תחום בו אתה מתקיים וזאת אל מול אתגרים לא פשוטים של כאב, פחד, תקיעות בעיות במערכות יחסים ובעבודה, דברים שכל אחד חווה בדרגה כזו או אחרת. עליך לחפש את העונג שלך משום שהוא יראה לך את הדרך הנכונה. עליך להתעקש עליו גם אם אחרים מנסים להראות לך שזה מוגזם ואף אנוכי לבקש זאת. עליך לחתור לעונג חיובי, כזה שאינו גובה ממך מחיר של כאב או של התמכרות מזיקה.
להצטיין באותנטיות פירושו שאדם יכול לקחת את המניע האנושי שמושך אותו להתחרות באנשים אחרים ולהמיר אותו לצורתו הגבוהה יותר והבריאה יותר. זה לא שתחרות היא מצב לא בריא, אלא ששימוש יתר במושג הזה ובתופעה הזו והפיכתו למשימה עליונה שנמדדת במושגים ארציים בלבד כמו כסף או מעמד גורם לאנשים להיות עשירים יותר וקטנים יותר. זהו לא עושר אמיתי וזהו מצב חולני ולא נעים. זה לא מקדם אף אחד וזה לא מעניק לסביבה את מה שהיא זקוקה לו על מנת להתפתח. אנחנו פחות זקוקים למיליונרים שתורמים כספים להקמת עוד בתי חולים. אנחנו זקוקים לאנשים מאושרים והרמוניים עם עצמם שנוכחותם והשפעתם מורידה את כמות התחלואה והצורך במבנים של טיפול במחלות.
מצב של בריאות לא יכול להימדד רק בכך שנעבור עוד יום ללא כאב גופני או משבר נפשי. מצב של בריאות אינו מצב של "הכל בסדר". מצב הבריאות היחיד הקיים הוא מצב של "נהדר", מצב המתקבל מסוג של התנהלות יצירתית שתרה אחר העונג שבדברים הפשוטים ביותר בכל פרט ופרט בחיי היום יום ועד לנושאים ה"רציניים" והגדולים יותר. כאשר קיים עונג האינטואיציה יכולה להצטרף אל מארג חוויות היום-יום ולכוון את האדם אל הדרך הנכונה יותר שלו, הדרך האישית והאלוהית שלו לביטוי ארצי אותנטי שיכול להעניק לעצמו ולאחרים חוויות של ריפוי ושיפור בפרמטרים שונים.
הביקורת העצמית ונגזרותיה תנסה לומר לך, בדרכים שונות, שלא כדאי להשקיע אנרגיה רבה בחיפוש אחר דרכך האישית והמענגת. היא תנסה לספר לך שאין לך סיכוי לעשות מזה משהו מיוחד ושכדאי לך להסתפק במה שמוכר וידוע, במה שכבר עובד. הביקורת העצמית תנסה להניא אותך מלקחת סיכונים ומהתיימרות להביא דבר מה מיוחד אל סביבתך. האתגר הגדול שלך הוא לפעול למען העונג והביטוי האותנטי שלך למרות הביקורת העצמית שלך. פעולה כזו תצמצם אותה ותקטין את השפעתה. יותר עונג חיובי, פחות ביקורת מיותרת ויותר רגעים בריאים של חוויות שמובילות אותנו אל המקומות היותר נכונים, שגם הם אינם אלא צעד בדרך אל המקום הנכון והמאתגר הבא.
אני שוקד על הקמת תורה שלמה של פסיכולוגיה הסובבת סביב יכולתו של האדם לשוב אל חוויות העונג הטבעי שלו. זו התורה הפסיכו-קריאטיבית שמסבה לי עונג רב ותחושות הנאה לא מעטות תוך כדי פיתוחה, דיבור עליה, הוראתה, טיפול באמצעותה ובנייה מהיסודות שהיא העניקה לי. אפשר להצטיין באותנטיות מכיוון שזו הדרך הטבעית והנכונה לחיות. בטקס הענקת פרסי ההצטיינות כל אחד יכול להיות נוכח, אך עליו להיות מספיק אמיץ בכדי להחליט שהוא מתעקש על כך, על העונג שלו ועל הדרך המיוחדת שלו להתקיים וליצור.
ולכל מי שחושש שאם כל אחד "יעשה מה שהוא רוצה" נחיה בכאוס ובחוסר כוון חברתי, אני מציע לבדוק מחדש את מושגיו ולטפל קצת יותר באותנטיות שלו מכיוון שככל שישנם יותר אנשים שמחים ומחייכים, סדר עולמי גבוה ונכון מתרחש מעצמו. הכאוס קיים כבר כעת והוא נובע מפחד ומחוסר ביטוי יצירתי.
חוץ מזה, קצת כאוס יכול לעשות לנו רק טוב.