כשילדות מגיעות לגיל המתאים, מתחילים שינויים הורמונליים בגופן. מדי חודש גופן מתכונן לקליטת הריון (המחזור החודשי) ובתחילת כל מחזור חודשי מופרשים הורמונים. שיא הפצתם מגיע באמצע המחזור. אם הריון משתרש ברחם התהליך נמשך, ואם אין הריון ישנה ירידה חדה בהורמונים.
עוד בonlife:
השינויים ההורמונליים מלווים אצל נשים רבות בתחושות לא נעימות: כאב, בחילות, דיכאון וכדומה. יחד עם ההורמונים מופרש כל חודש חומר שמרפה את המפרקים (רילקסין). חומר זה מכין את האגן להתרחבות במקרה הצורך – אם ייקלט הריון.מחקרים מראים כי פעילות גופנית משפרת את התחושה של האישה בזמן ההיריון ומונעת סיבוכים באותה תקופה.
האגן נמצא בבסיס עמוד השדרה ונושא עליו את חלק גופנו העליון. כל משקל גופנו העליון מתחלק על בסיס עצם העצה ומתפשט דרך פרקי העצה אל עצמות האגן ודרכם אל מפרק הפוביס (מפרק קדמי, הנמוך ביותר). מפרק הפוביס משמש למעשה כעין חגורת בטיחות לשמירה מבנית של השלד.
הרפיית המפרקים באגן, עלולה לגרום לאובדן יציבות באגן והרגשת הפלגה בגוף (מזכיר מחלת ים). הרגשות אלו יכולות להסביר עצבנות, לחץ, בחילות, הקאות, כאבי ראש, אובדן יציבות פיזית ונפשית, מצבי רוח.
כאשר נקלט ברחם הריון ומתפתח עובר. לאט לאט מוסט מרכז הכובד של הגוף מעמוד השדרה קדימה לבטן. האגן שהתרחב בינתיים, חייב גם לנטות קדימה, כדי לעזור לגוף להתייצב. כל השינויים המבנים האלו, גורמים לשינוי היחס בין מפרקי האגן השונים, שמתבטאים כולם וכל אחד בנפרד בהשלכה למפרק הפוביס- הקדמי- התחתון.
בכל יום בהריון, העובר מתפתח ובעקבותיו מרכז הכובד משתנה, הרכב ההורמונים משתנה והלחץ על מפרק הפוביס עולה. תת תזוזות אלו יכולות לגרום לכאבי גב, כאבי ראש, מיגרנות, בחילות, הקאות, סחרחורות, צרבות, כאבים באגן, כאבי בטן, עצירות ועוד.
למעשה מפרק הפוביס יכול להתקבע (סוג של תת תזוזה) מכל התת תזוזות שמעליו, עד שקשה לו להתרחב בזמן הלידה. מפרק הפוביס נמצא מעל הפתח של תעלת הלידה. ראש התינוק יוצא מתחת למפרק הפוביס, אם המפרק לא מתרחב, ההריון עלול להיתקע.
איך אפשר להקל
על פי מחקרים, נשים שהתאמנו בתקופה הזו, היו בריאות וחזקות יותר, נטו פחות לאישפוזים מיותרים. בנוסף, באוכלוסיה הזו קיבלו פחות אפידורל (35 אחוז) וזירוזי הלידה היו פחותים מכלל האוכלוסיה. פעילות גופנית עוזרת גם בשיפור התדמית האישית, הקלה על התמודדות עם ההריון והורידה מתח. ע"פ מחקרים נוספים, נשים שעסקו בפעילות גופנית חוו פחות מצוקה עוברית (כ- 15 אחוזים פחות).
לאחר הלידה מרכז הכובד בגופה של האישה משתנה שנית, ושוב צריך האגן להתאים את עצמו לשינויים. אני מגדירה את שלב זה כטרימסטר רביעי, ההורמונים והשינויים עדיין קיימים ועל כן יש לקחת בחשבון את 3 החודשים הללו כחלק מתהליך ההריון עצמו.
מומלץ בשבועות אלו להתאמן תחת פיקוח ובקרה, תוך שימת דגש לדיוק, לעומס נכון ומתאים, לטווחי תנועה מלאים. יש להמנע מתנועות בליסטיות, לא מבוקרות, קפיציות, שינויי כיוון מהירים, תנועות אלכסוניות ומתיחות ללא בקרה, דבר החשוב מאוד עקב השינויים בהורמונים המשפיעים על גמישות הרצועות.
במידה וחשים אי נוחות באזור הטבור או מפשעות אל לנו להתעלם מכך. יתכן כי התרגיל אינו מתאים, עוצמה, משקל, זווית. סימנים נוספים הם כאבים בצלעות ובגב התחתון. מתן תרגילים בהם האגן מקובע בשל היותו לא יציב בהריון.